יום חמישי, 14 במרץ 2024

בתוך הראש של צ'אק

"נתניהו איבד את דרכו בכך שהעדיף את הישרדותו הפוליטית על פני האינטרסים של ישראל", נאם היום שומר בסנאט. "בצומת קריטי זו, אני מאמין שבחירות חדשות בישראל, הן הדרך היחידה לאפשר תהליך קבלת החלטות ופתוח לגבי עתידה של ישראל בתקופה שבה כל כך הרבה ישראלים איבדו את אמונם בממשלה". 

אמירתו של של צ'ק שומר, מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט לא עומדת לבדה בחודש האחרון.

נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, אמר לאחרונה שישראל "שמרנית מדי" ושנתניהו "גורם לישראל יותר נזק מתועלת".
אמירות אלו ואחרות, יחד עם פרסום דוחות מודיעין מגמתיים, מראים לאן נושבת הרוח של ממשל ביידן.

לדעתם של אנשי המפלגה הדמוקרטית, מדינת ישראל היא לא רק מדינת חסות, אלא סמי-קולוניה של ממשלם במזרח התיכון. וברגע שהקולוניה אינה מתנהגת כמצופה מהאדון, יש להחזיר אותה לתלם, גם אם זה לא לטובתה.

המתמטיקה במקרה הזה ברורה:

חשיבות ביטחון מדינת ישראל < יחסי הציבור של המפלגה הדמוקרטית בתקופת בחירות.

תקופת הבחירות בארצות הברית מתאפיינת בעליה חדה של פופוליזם ורצון הולך וגדל של נבחרי הציבור וכלל המועמדים "לפגוע בול" באמירות ומעשים לכדי רצון הבוחר הפוטנציאלי.

וכשהבחור הפוטנציאלי (או החלק שלו שנשמע בציבור) בתקופה האחרונה מראה תמיכה בפלסטינים, אז הצורך הוא קודם כל להתאים את עצמם לטעם הבוחר הפופוליסט ורק לאחר מכן לדאוג לאינטרסים העמוקים של ארצות הברית.

ארצות הברית אינה מחמשת את ישראל רק מרצון טוב.
בישראל ישנם בסיסים, מחסני נשק, מערכות מודיעין, סניפי פיתוח של חברות אמריקאיות ועוד שלל אינטרסים של הממשל
בפן הכלכלי והביטחוני (בדיוק כמו טייוואן למשל).
הממשל האמריקאי יודע טוב מאוד שפגיעה בדריסת הרגל הזו במזרח התיכון תחליש באופן מסוים את הכלכלה והביטחון האמריקאי.

אז מה עושים? הרי אי אפשר להחזיק את המקל משני קצותיו. מצד אחד יש הממשל היה מאוד רוצה לתת לבוחריו את מה שהם רוצים (כרגע, הפסקת המלחמה בעזה) ומצד שני, ברור כי כלל הפעולות האלו מחלישות את התמיכה של ישראל בממשל הדמוקרטי ואף גורמת להרבה בכירים בישראל לדמיין מצב בו הם לא תלויים באופן מוחלט בארצות הברית או לכל הפחות להתחיל לחשוב אם וכמה זה משתלם לישראל בפן האסטרטגי.

הפתרון פשוט.

משחררים מס שפתיים כלפי הבוחר על הממשלה הישראלית מצד אחד, ומתחנפים לציבור הישראלי מצד שני.
מבטיחים כי נתמוך ביטחונית בישראל ללא סייג ותנאי למצח, אבל מצהירים ש"יש קווים אדומים".
מכריזים על הצנחת סיוע בעזה, מפמפמים על הגברת סיוע הומניטרי אבל בפועל לא אוכפים או מבצעים פעולות דרסטיות כמו עצירת אספקת תחמושת ואף מגדילים את ייצור טילי מערכת כיפת ברזל.

עם זאת, נראה שהניסיון לצבוע בצבעים שונים את הציבור הישראלי מממשלתו, הוא ניסיון שמזלזל באינטליגנציה של אזרחי ישראל, ואף מתיימר לשכנע בגזלייטינג מתוחכם את הציבור הנבער שהממשלה מנותקת ממנו והוא באמת רוצה מה שהאמריקאים רוצים - כל מה שיביא לשקט פוליטי לממשל הדמוקרטי.


החמור הדמוקרט וישראל


בפועל,

ע"פ סקרים בציבור הישראלי, מבחינת מדיניות (לא פוליטיקה אלא דברים שהציבור חושב שנכון לעשות מול מה שלדעתו אסור לבצע)

מדינית, לפי הסקרים, יש התאמה מאוד גבוהה בין הממשלה למה שהציבור חושב שנכון כרגע.
פוליטית, הקואליציה כרגע מורכבת (כולל גדעון סער שאיגף את בני גנץ מימין) מ76 מנדטים וחברי הממשלה הנוכחית זוכים יחד בסקרים למעל ל80 מנדטים (גנץ, סער, ליכוד, חרדים, עוצמה יהודית).


באשר לשאלת הבחירות, ע"פ סקרי חדשות 12:

  • 70 אחוזים אינם מעוניינים בבחירות לפני סיום המלחמה
  • 70 אחוזים לא חושבים שעל בני גנץ לעזוב את הממשלה (כשבתוך בוחריו של גנץ המספר דומה - 68%).

כלומר, גם נתניהו וגם ממשל ביידן נותנים לבוחרים הפוטנציאליים שלהם מה שהם רוצים לריב עם הצד השני על מה שלדעתם חשוב להם (מדיניות ביטחונית וצדקת הדרך עבור ישראל מול תמיכה בפלסטינים עבור בוחרים דמוקרטיים).
וויכוחים שכאלה, גם אם הם רק לצורך גיוס תמיכה פוליטית, יכולים להתדרדר בקלות למחלוקות אמתיות ולמעשים בפועל.
לכן טוב ייעשה אם יינתן לאמריקאים לשחרר קיטור על ממשלת נתניהו ע"י קטליזטורים כדוגמת יאיר לפיד ובני גנץ באופן מנוהל, כך שהברית המדינית עם ארצות הברית לא תינזק לטווח הארוך.

ניתן רק לקוות שלאחר הבחירות בארצות הברית אותם סנאטורים ובכירים במפלגה הדמוקרטית ינמיכו את הלהבות ועד אז, אדון שומר, משוך ידיך מעל תת המודע של הציבור הישראלי.

יום שלישי, 12 במרץ 2024

משאלות גדולות של אזרח קטן

בימנו, כשמפלגות שלטון מפזרות המון הבטחות בחירות חסרות כיסוי וחסרות מצע, החלטתי לפרסם מניפסט עם כל משאלותיי עבור מדינת ישראל.



הפוליטיקה הישראלית


בעשור האחרון חלה הקצנה של המחנות הפוליטיים בישראל.
אביגדור ליברמן מחרים את החרדים
החרדים מחרימים את יאיר לפיד
יאיר לפיד מחרים את נתניהו
בצלאל סמוטריץ' מחרים את המפלגות הערביות
מפלגת העבודה / מרץ מחרימות את נתניהו

ההתכנסות למחנות אלו הביאה לשיווי לדדלוק פוליטי שהוביל למשבר מתמשך של 5 מערכות בחירות במהלך 4 שנים.
אני כמהה למנהיגים וראשי מפלגות שלא מסכמים את תוכניתם הפוליטית בהבטחה לשבת או לא לשבת עם פרסונה מסויימת
בקואליציה.
מנהיגים אמתיים לראייתי, ידעו להעמיד עקרונות שיצהירו שינסו לקדם ולא יפסלו מועמד כזה או אחר בגלל סיבות פרסונליות.

במציאות הנוכחית הייתי רוצה לראות את בנימין נתניהו, יאיר לפיד, בני גנץ ואביגדור ליברמן מגיעים להסכמות ומקימים יחד ממשלה שתוכל באמת ובתמים להביא לכל השינויים לעיל.

במקום יו"ר מפלגת מרכז מצוי הייתי מצהיר שלא אחרים אף מועמד אחר כל עוד הוא יעמוד בעקרונות אותם אני מנסה לקדם.
בהרכבת הממשלה, אסתפק בניהול מפלגתי תוך אכיפת עקרונות המפלגה על חברי הכנסת ברשימה ופיזור סמכויות ותפקידים בהם הם יעסקו תוך דיווח שוטף.

קואליציה רחבה המתבססת על מספר מפלגות שלכל אחת מהן אין יכולת להפילה לבדה, תסייע להקטנת ההשפעה של עסקנים וסקטורים עם מניעים זרים.


הממשלה


הממשלה תורכב בעיקרה מאנשי מקצוע ולא מפוליטיקאים.

משרדי הממשלה המיותרים או בעלי הסמכויות הכפולות ייסגרו או יוכפפו למשרד על.

משרדי הממשלה אשר יושארו כמשרדי על ובראשותם שרים: 
  1. משרד ראש הממשלה
  2. ביטחון
  3. חוץ
  4. חינוך
  5. משפטים ובטחון פנים בראשות שר נבחר ציבור
  6. פנים בראשות שר נבחר ציבור
  7. אוצר
  8. בריאות
  9. תשתיות לאומיות בראשות שר נבחר ציבור
משרדים שלהם כמה תחומים עם שונות גדולה ינוהלו על ידי נבחר ציבור (שר פוליטי) עם קשר מוכח לפחות לחלק מתחומים אלו.
לאותו שר פוליטי יוכפפו סגני שרים מקצועיים לכל אחד מהתחומים בתוך משרדו על פי הצורך.
השרים יוכפפו וימונו בהסכמת ראשי הקואליציה במהלך הקמת הממשלה ופיטורם ידרוש רוב של 61 חברי כנסת יחד עם הצגת מועמד חלופי.

הקבינט יורכב מראשי מערכת הביטחון ויעביר את החלטותיו לאישור הממשלה על פי החוק.





הכנסת


בניגוד לדעה הרווחת, תפקידה העיקרי של הכנסת הוא לא לחוקק חוקים אלא לפקח על הממשלה.
חברי הכנסת מהקואליציה יקבלו תפקידים משמעותיים בוועדות הכנסת.
לא יעשה שימוש בחוק הנורווגי ובמקרה הצורך ניתן לכבד חברי קואליציה עקשניים כשרים ללא תיק (בתקווה שיגרום להירתע מהכבוד המפוקפק לאור בזבוז כספי משלמי המיסים) או כמשקיפים בקבינט.

מערכת המשפט

  • הפיכת לשכת עורכי הדין לוולונטרית ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך
  • שופט אחד, ח"כ מהקואליציה, ח"כ מהאופוזיציה, שר המשפטים ונשיא המדינה או יושב ראש הכנסת כיו"ר הוועדה.
  • פרסום סטטיסטיקת ערעורים ומדדים להתנהלות שופטים שונים כאינדיקטור לציבור על התנהלותם.

אוצר, מיסים וכלכלה

  • הורדת גובה מס רווחי הון
  • קצבת זקנה מינימלית בכפוף למספר שנות התעסוקה של המבוטח והיקף המשרה שלו לאורך השנים
  • מלחמה בלתי מתפשרת בהסתדרות וועדי העובדים השונים.
    מדובר בוועדים שמזמן כבר לא מסתפקים בכוחם כדי רק להגן על ציבור העובדים במשק. וועדים אלו מוכנים לשבות גם אם מדיניות הארגון שבו הם עובדים לא מקובלת על דעתם, גם אם מדובר בצעדי התייעלות שמטרתם הצלת חברה בקשיים פיננסיים.
    מספיק היה לראות את יושב ראש וועד ראשות שדות התעופה מכריז על עצירת הטיסות כתגובה לכאורה לאיום על מערכת המשפט כאילו שאיכשהו יש חוקיות לשביתה שכזו וגם אם כן, מסתבר שכל ההכרזה הזו תואמה עם.... הליכוד!



פונה לנתניהו בהוראת נתניהו. פנחס עידן, חבר מרכז ליכוד ויו"ר ועד רשות שדות התעופה, מודיע בשידור חי: "אין יותר המראות, נחיתות כן - המראות לא"


השוויון בנטל


הטלת מס מיוחד על מי שלא שרת שירות חובה (או השלים את שירותו עד גיל 30 או עד שנולדו לו שני ילדים) בגובה 3% מהשכר עד גיל הפטור משירות מילואים. למס זה יהיה סף מינימום בגובה 100 - 200 שקלים בחודש למקרה בו ההכנסה נמוכה או אבטלה.
מס זה לא יכול על מי שלא שירת בגלל שנקבעה לו נכות קשה. שירות לאומי יחשב כשווה לשירות צבאי לעניין זה רק אם יבוצע תחת רשות ממשלתית רשמית.


בינוי ושיכון

ביטול תכניות דירה בהנחה, מענק לרכישת דירת יד שניה וכו'.
בעלות על דירה היא לא יעד ממשלתי. לעומת זאת, מחירי דיור סבירים הם בהחלט כן.
לכן אין היגיון לקחת את כספי המיסים של אזרחים החיים בשכירות ולחלק אותו כפרס בהגרלה. לעומת זאת, הקלות על משקיעים בהשכרת דירות כן יכולה להועיל קודם כל על שוק הדירות לשכירות וכפועל יוצא מזה גם על מחירי הדיור ככלל. 
יש להדגיש כי הורדת מחירי דירות צריכה להימדד מול השכר הממוצע, עליית האינפלציה ומדדים אחרים ולא רק באופן נומינלי.
שוק השכירות גם הוא צריך להילקח בחשבון כחלק ממד מחירי הדיור ולכן יש לפעול להיצע דירות, גם אם הן דירות להשקעה, כל עוד הן מיועדות לשכירות ארוכת טווח.





פנים

  • מתן סמכויות לראשי ערים לקבוע את תעריפי הארנונה למגורים ועסקים תסייע להיצע וביקוש בתחום הדיור ותיתן לראשי הערים שליטה יותר טובה על התקציבים שלהן.
  • בענייני דת ומדינה - החזרת הרפורמה במערך הכשרות


תחבורה

  • הקצאת נת"צים על חשבון רכבים פרטיים
  • הטלת מיסי גודש בגוש דן
  • הורדת מונופול המוניות על ידי הכנסת שירותים כמו אובר ודומיו - אם רבים מנהגי מוניות עוקצים תיירים, מכבים מונה בניגוד לחוק ובאופן כללי לא מפוקחים באופן הדוק על ידי משרד התחבורה, מה הטעם לתת להם מונופול בתחום?
  • הורדת מיסים מרכבים היברידיים וחשמליים אל מול העלאת מס נסועה כדי לאפשר לאזרחים לרכוש רכב מצד אחד אך להסית אותם להעדיף תחבורה ציבורית ביום יום.


חינוך

  • הענקת סמכויות למנהלי בתי הספר לקבוע את תכני הלימוד למעט מקצועות ליבה.
  • תקצוב בתי ספר על פי קריטריונים ברורים ובאופן ישיר למספר התלמידים במוסד.
  • העסקת מורים באופן ישיר על ידי מוסדות לימוד ללא התערבות משרד החינוך, למעט הסמכות הוראה, השתלמויות וועדות משמעת על פי הצורך.








יום ראשון, 10 במרץ 2024

הפתרון לשוויון בנטל

קואליציות קמו ונפלו בזכות או בגלל הכמיהה הישראלית לשוויון בנטל.
מקום המדינה קבוצות תלמידי ישיבה לא התגייסו לשירות החובה וככל שעברו השנים מספרם עלה ממאות בודדות לאלפים רבים.
בנוסף, רוב מוחלט מבני העדה הערבית בארץ אינו נדרש לשרת בצה"ל (למעט חלק קטן מהמגזר הבדואי ומספר מקרים בודדים נוספים).

הציבור הישראלי והתקשורת מחפשים בנרות חיילים שלמדו בישיבות גבוהות וגרים בבני ברק.
אפילו צה"ל כל כך רצה לראות שוויון בנטל עד כדי שזייף נתונים כדי להציג מגמה חיובית של אחוזי גיוס עולים מתוך המגזר החרדי.

בכל כמה שנים ובייחוד לאחר שבית המשפט העליון אסר על הארכתו של חוק טל (חוק עם תוקף זמני שהוארך כל כמה שנים כדי לאפשר דחיית גיוס לתלמידי ישיבות), עולה מחדש סוגיית השוויון בנטל ופורצות הפגנות נגד גיוס לצה"ל.
כל צעיר חרדי שנתקע בלי פטור בתוקף ונעצר על עריקות מזמין הפרות סדרות בסמוך לבתי מעצר וחסימות צירים בירושלים ובבני ברק.

הפתרונות שהועלו ע"י הפוליטיקאים לאורך השנים ניסו לתקוף את הסוגיה הזו והשלכותיה הכלכליות (צעירים חרדים נעולים בישיבות עד שנות ה20 המאוחרות ולא יוצאים לרכוש השכלה או ניסיון תעסוקתי) נעים מגיוס בכוח עד שחרור בני הישיבות מחובת התייצבות בלשכות הגיוס בתקווה שיצאו לעבוד ושאולי בעתיד הרחוק ילדיהם או נכדיהם יתגייסו.

הפתרונות הכוחניים לגיוס החרדים אינם רלוונטיים כיוון שהם יסכימו להיכלא ושלא יתגייסו וכמובן שמצד שני לתת פטור אוטומטי בתקווה שבעוד כמה עשורים אחוזי הגיוס יעלו מעצמם לא יסייע לתחושת העוול הקשה שהציבור הרחב חש בזמן שהוא נקרא להתייצב לשירות.






להלן פתרון הוליסטי אשר תוקף את הבעיה משני הצדדים:


נעילת תלמידי הישיבות עד גיל מאוחר לא מועילה למשק (עבודה בשחור) או לגיוס כיוון שישנן ישיבות מיוחדות אשר מיועדות לתלמידים שאינם עומדים בסף הקבלה לישיבות המבוקשות אשר בהן לכאורה התלמידים באמת לומדים ולו רק כדי "להציל" אותם מציפורניי צה"ל.
אותן ישיבות מתגמלות את התלמידים באי גיוס (ושהייה במסגרת המקובלת על סביבתם) ואת עצמן ע"י יצירת משרות וקבלת תקציבים שונים. נוכחות התלמידים בישיבות אלו לא תמיד נאכפת, מה שמאפשר להם לעבוד "בשחור" (כיוון שגם כך אסור להם).
נדרש להקפיא את גודל הישיבות הנ"ל ואת התקציבים שהן מקבלות, יחד עם הכרה כלשהי בישיבות הגדולות והוותיקות יותר כמוסדות מחקר תלמודי והקפאת מספר התלמידים בהן גם כן.
מדיניות זו תיתפס כפחות אגרסיבית מצד הרחוב החרדי כיוון שאינה נראית כגזרה חמורה אשר פוגעת באופן ישיר במוסדות אלו.

דבר נוסף שיש לתת הוא אלטרנטיבה אמתית לבחורי הישיבה אשר תסייע להם לרכוש השכלה ולצאת לשוק התעסוקה.
לכן נדרש להפריד בין חובת הגיוס ובין ההתייצבות בישיבה. תלמיד בוגר מוסד חרדי הצהיר שהוא לומד בישיבה? תינתן לו דחייה. כמו כן תינתן לו האפשרות לעבוד בצורה חוקית.

פתיחת השער התעסוקתי חייבת להתבצע מול החלת מס על כל פטורי השירות הצבאי.

המס צריך צריך להיות בגובה של 3 אחוזים מהמשכורת (ברוטו) עם מינימום של 200 שקלים שייגבו גם אם התלמיד לא עבד באותו החודש כבזהה לתשלום ביטוח לאומי. את המס ישלמו שכירים ועצמיים עד גיל הפטור משירות מילואים.

המס יהיה כנגד שירות החובה בלבד ומשרת אשר לא סיים אותו (שוחרר מחוסר התאמה או כל סיבה אחרת שאינה נובעת מעצם השירות עצמו) יהיה צריך לשלם חלק יחסית ממנו (אחוזית) בהתאמה למספר החודשים שלא השלים.

היתרון במס הנ"ל הוא שניתן להחיל אותו על כלל הציבור כולל האוכלוסייה הערבית.

בית המשפט העליון יקבל את הפתרון כיוון שהוא ממש דה פקטו יממש את השוויון בנטל.


פתרון משלים נוסף יכול להיות התניית גובה או זכאות קצבאות והטבות שונות בשירות צבאי או לאומי:
  • מחיר למשתכן - דירה בהנחה
  • מענק לרכישת דירות יד שניה
  • נקודות זיכוי מס לתושב ישראל
  • קצבאות ילדים (אשר אינן מיועדות לחיסכון לכל ילד)
זכויות נוספות שניתן וצריך להתנות בשירות:
  • עבודה במשרות ממשלתיות, לרבות חברות ממשלתיות
  • קבלת רישיון לעיסוק במגוון נבחר של מקצועות חופשיים

יש להבדיל בין קצבאות אלו לקצבאות אשר מיועדות לעידוד תעסוקה או קצבאות נכות וכדו'.

אשמח לשמוע את דעתכם!








בתוך הראש של צ'אק

"נתניהו איבד את דרכו בכך שהעדיף את הישרדותו הפוליטית על פני האינטרסים של ישראל", נאם היום שומר בסנאט. "בצומת קריטי זו, אני מא...