יום חמישי, 15 באוקטובר 2020

נתניהו ובנט במערכה שבין הבחירות

לאחרונה שורר אי שקט במחנה "גוש הימין" אשר אותו הרכיבו עד לא מזמן הליכוד ומפלגות הלוויין מהימין.
אחת ממפלגות המחנה היא "הימין החדש" בראשות נפתלי בנט, החלה לטפס בסקרי המנדטים והחלה לאיים על האח הגדול - הליכוד בראשות בנימין נתניהו.



השבר היה קיים מאז ומתמיד מתחת לפני השטח. עוד לפני שבנט החל להעמיד את עצמו להצבעת הבוחרים הוא נזרק על ידי משפחת נתניהו מלשכת ראש הממשלה במהלך שנת 2005, וזאת לאחר שניהל עבור נתניהו את "מחאת המילואימניקים" - מחאה אשר הביאה לעליית הליכוד לאחר מלחמת לבנון השניה.

בנט הובא ללשכת נתניהו ע"י איילת שקד ונזרק יחד עמה לאחר שדרשו החזרים על פעילות וולנטרית עבור נתניהו, במהלכה השקיעו משאבים אישיים.

לאחר בחינת מספר אופציות, בנט ושקד חברו למפלגת הבית היהודי בחסות חבר הכנסת אורי אורבך ז"ל וזו קיבלה את קולותיהם של 12 מנדטים בבחירות 2013.

מאז החל תהליך של התמרכזות הליכוד בראש מחנה הימין כאשר מסביב חגות מפלגות החרדים,  הציונות הדתית וישראל ביתנו.
עד כה לאורך השנים הסכסוך בין בנט ונתניהו נשאר מאחורי הקלעים ולא קיבל ביטוי של ממש מעבר לפרשנויות שונות בכלי התקשורת.

עם הקמת הממשלה ה-35, הגיעה מערכת היחסים בין נתניהו לבנט ושקד לשיא חדש אשר קיבל ביטוי בהשארת מפלגת הבית היהודי באופוזיציה, וזאת על אף תמיכתה ללא סייג בנתניהו והליכוד לראשות הממשלה בתמיכת כל "בלוק הימין".

בנט, אשר נזרק לספסלי האופוזיציה, החל בקמפיין אגרסיבי אשר הציג לציבור את כשלי הממשלה, ביקר את צעדיה והביא אלטרנטיבות מעשיות לכל החלטה ומדיניות שלה.

קמפיין זה ניתק למעשה את מפלגת הימין החדש (אשר ממנה הליכוד גרע את ח"כ רפי פרץ עבור התיק לענייני ירושלים ומורשת) מהבלוק והציב אותה כאלטרנטיבה שלטונית ימנית, לראשונה מזה שנים בממשלות ישראל.

מבחינת נתניהו והליכוד מדובר במצב חדש אשר מביא איתו שבירת מוסכמות בתוך הליכוד ומחוצה לו.

בתוך הליכוד:

  • שרי הליכוד הבכירים מתחילים להפנים שטיפוס בדרגות מנהלת נתניהו לא תביא בהכרח לקבלת תיקים בממשלה. ראשון להראות מגמה זו הוא שר האוצר ישראל כץ, אשר החל להתנגד לנתניהו ולאותת למתפקדי הליכוד שהפסיק להוות חותמת גומי שלו.
  • חברי המפלגה ברובם הפסיקו להתבטא בתקשורת באופן עיוור בענייניו המשפטיים של ראש הממשלה.
מחוץ לליכוד:
  • החלה מגמה של תמיכה בבנט כמחליף אפשרי לנתניהו מגמה זו סוחפת אחריה מצבעי "רק לא ביבי" רבים אשר מקווים לראות את בנט מביא להפלת שלטון נתניהו. מצביעים אלו אינם מצביעים אידאולוגיים אלא מתכנסים בכל מערכת בחירות סביב המועמד אשר בעל הסיכוי הרב ביותר להחליפו.

בנוסף לכך, החלה פעילות של הליכוד לצייר את בנט כשמאלן, חתרן ואדם שאין לסמוך עליו ניתן להבחין בהתנהלות זו במספר מקרים אשר לאחרונה עלו בתקשורת:
  1. האשמת נתניהו את בנט  - יחד עם ראשי מפלגות האופוזיציה בהמרדה נגד הנחיות משרד הבריאות בקורונה
  2. הדגשת הימין החדש כחלק ממפלגות השמאל בכל פניה אליה יחד עם המפלגות הערביות אשר יושבות יחד באופוזיציה
  3. הדגשת הצבעות אי אמון בהן השתתפה מפלגת הימין החדש כפעולות המכוונות להפלת ממשלת ימין
  4. שימוש באמצעי התקשורת להעברת מסרים על פיהם בנט ייקח את קולות מצביעיו ויחבור באופן עיוור לנתניהו, וזאת על מנת להרחיק ממנו את המצביעים שבני גנץ איבד.
ניתן לצפות שככל שהימין החדש תתחזק בסקרים, ההתבטאויות נגדה ונגד בנט בראשה יהפכו יותר ויותר תכופות וקשות.
מעניין יהיה לראות כיצד יגיבו לכך במפלגתו של בנט, את מי יאיישו עכשיו כאשר גם המקום ה21 ברשימתם הופך לריאלי וכמובן איך הלחץ בתוך הליכוד לאור המגמות יגדיר מחדש את כוחו של נתניהו במפלגתו שלו. 

תרבות האונס על פי אדיר מילר

בקיץ האחרון התבשרנו על אונס קבוצתי אכזרי ומזעזע אשר התרחש באילת . למי שלא היה מעודכן בנעשה במדינה באותה העת, נזכיר כי המקרה המדובר עסק בצעיר...