בתוך הראש של צ'אק

"נתניהו איבד את דרכו בכך שהעדיף את הישרדותו הפוליטית על פני האינטרסים של ישראל", נאם היום שומר בסנאט. "בצומת קריטי זו, אני מאמין שבחירות חדשות בישראל, הן הדרך היחידה לאפשר תהליך קבלת החלטות ופתוח לגבי עתידה של ישראל בתקופה שבה כל כך הרבה ישראלים איבדו את אמונם בממשלה". 

אמירתו של של צ'ק שומר, מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט לא עומדת לבדה בחודש האחרון.

נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, אמר לאחרונה שישראל "שמרנית מדי" ושנתניהו "גורם לישראל יותר נזק מתועלת".
אמירות אלו ואחרות, יחד עם פרסום דוחות מודיעין מגמתיים, מראים לאן נושבת הרוח של ממשל ביידן.

לדעתם של אנשי המפלגה הדמוקרטית, מדינת ישראל היא לא רק מדינת חסות, אלא סמי-קולוניה של ממשלם במזרח התיכון. וברגע שהקולוניה אינה מתנהגת כמצופה מהאדון, יש להחזיר אותה לתלם, גם אם זה לא לטובתה.

המתמטיקה במקרה הזה ברורה:

חשיבות ביטחון מדינת ישראל < יחסי הציבור של המפלגה הדמוקרטית בתקופת בחירות.

תקופת הבחירות בארצות הברית מתאפיינת בעליה חדה של פופוליזם ורצון הולך וגדל של נבחרי הציבור וכלל המועמדים "לפגוע בול" באמירות ומעשים לכדי רצון הבוחר הפוטנציאלי.

וכשהבחור הפוטנציאלי (או החלק שלו שנשמע בציבור) בתקופה האחרונה מראה תמיכה בפלסטינים, אז הצורך הוא קודם כל להתאים את עצמם לטעם הבוחר הפופוליסט ורק לאחר מכן לדאוג לאינטרסים העמוקים של ארצות הברית.

ארצות הברית אינה מחמשת את ישראל רק מרצון טוב.
בישראל ישנם בסיסים, מחסני נשק, מערכות מודיעין, סניפי פיתוח של חברות אמריקאיות ועוד שלל אינטרסים של הממשל
בפן הכלכלי והביטחוני (בדיוק כמו טייוואן למשל).
הממשל האמריקאי יודע טוב מאוד שפגיעה בדריסת הרגל הזו במזרח התיכון תחליש באופן מסוים את הכלכלה והביטחון האמריקאי.

אז מה עושים? הרי אי אפשר להחזיק את המקל משני קצותיו. מצד אחד יש הממשל היה מאוד רוצה לתת לבוחריו את מה שהם רוצים (כרגע, הפסקת המלחמה בעזה) ומצד שני, ברור כי כלל הפעולות האלו מחלישות את התמיכה של ישראל בממשל הדמוקרטי ואף גורמת להרבה בכירים בישראל לדמיין מצב בו הם לא תלויים באופן מוחלט בארצות הברית או לכל הפחות להתחיל לחשוב אם וכמה זה משתלם לישראל בפן האסטרטגי.

הפתרון פשוט.

משחררים מס שפתיים כלפי הבוחר על הממשלה הישראלית מצד אחד, ומתחנפים לציבור הישראלי מצד שני.
מבטיחים כי נתמוך ביטחונית בישראל ללא סייג ותנאי למצח, אבל מצהירים ש"יש קווים אדומים".
מכריזים על הצנחת סיוע בעזה, מפמפמים על הגברת סיוע הומניטרי אבל בפועל לא אוכפים או מבצעים פעולות דרסטיות כמו עצירת אספקת תחמושת ואף מגדילים את ייצור טילי מערכת כיפת ברזל.

עם זאת, נראה שהניסיון לצבוע בצבעים שונים את הציבור הישראלי מממשלתו, הוא ניסיון שמזלזל באינטליגנציה של אזרחי ישראל, ואף מתיימר לשכנע בגזלייטינג מתוחכם את הציבור הנבער שהממשלה מנותקת ממנו והוא באמת רוצה מה שהאמריקאים רוצים - כל מה שיביא לשקט פוליטי לממשל הדמוקרטי.

החמור הדמוקרט וישראל

בפועל,

ע"פ סקרים בציבור הישראלי, מבחינת מדיניות (לא פוליטיקה אלא דברים שהציבור חושב שנכון לעשות מול מה שלדעתו אסור לבצע)

מדינית, לפי הסקרים, יש התאמה מאוד גבוהה בין הממשלה למה שהציבור חושב שנכון כרגע.
פוליטית, הקואליציה כרגע מורכבת (כולל גדעון סער שאיגף את בני גנץ מימין) מ76 מנדטים וחברי הממשלה הנוכחית זוכים יחד בסקרים למעל ל80 מנדטים (גנץ, סער, ליכוד, חרדים, עוצמה יהודית).

באשר לשאלת הבחירות, ע"פ סקרי חדשות 12:

• 70 אחוזים אינם מעוניינים בבחירות לפני סיום המלחמה
• 70 אחוזים לא חושבים שעל בני גנץ לעזוב את הממשלה (כשבתוך בוחריו של גנץ המספר דומה - 68%).

כלומר, גם נתניהו וגם ממשל ביידן נותנים לבוחרים הפוטנציאליים שלהם מה שהם רוצים לריב עם הצד השני על מה שלדעתם חשוב להם (מדיניות ביטחונית וצדקת הדרך עבור ישראל מול תמיכה בפלסטינים עבור בוחרים דמוקרטיים).
וויכוחים שכאלה, גם אם הם רק לצורך גיוס תמיכה פוליטית, יכולים להתדרדר בקלות למחלוקות אמתיות ולמעשים בפועל.
לכן טוב ייעשה אם יינתן לאמריקאים לשחרר קיטור על ממשלת נתניהו ע"י קטליזטורים כדוגמת יאיר לפיד ובני גנץ באופן מנוהל, כך שהברית המדינית עם ארצות הברית לא תינזק לטווח הארוך.

ניתן רק לקוות שלאחר הבחירות בארצות הברית אותם סנאטורים ובכירים במפלגה הדמוקרטית ינמיכו את הלהבות ועד אז, אדון שומר, משוך ידיך מעל תת המודע של הציבור הישראלי.

מה עושים עם רצועת עזה?

ניתן להסכים או שלא להסכים עם רעיון שתי המדינות, לתת דעות לכאן ולכאן אודות תוכנית ההתנתקות, אבל ברור שככל שרצועת עזה מתקיימת כפי שהיא במצבה הנוכחי תחת שלטון חמאס, לא ניתן להגיע להבנות כוללות עם הפלסטינים, אפילו במסגרת חילופי שטחים מהסיבות הבאות:

בעוד שברש"פ מבינים שמדינת ישראל היא עובדה מוגמרת, חמאס מתנהלת במדיניות יוני 67' (שלושת הלאווים) ולא מוכנה להכיר במדינת ישראל.
יותר מכך, ע"פ חמאס היהודים אחראים למלחמות העולם הראשונה והשנייה, ,תועדו בפרוטוקול זקני ציון ועוד עלילות אנטישמיות רבות בגוונים אלו.

מכיוון שכך, כל ניסיון לניהול או סיום הסכסוך ביוזמת ישראל, יחייב פתרון הכולל את הרצועה בתפיסת "עזה תחילה".

המצב הנוכחי

כרגע, מבלי להכנס לנכונותו והסיבות שהביאו לכך, עזה בפועל תחת מצור. מכיוון ישראל, לא ניתן לעבור את הגבול אלא באישור וגם כך רק לא באופן גורף לכלל האוכלוסיה. מכיוון מצרים ניתן לעבור אך ורק דרך מעבר רפיח ובאופן מוגבל תחת פיקוח מצרי אדוק.
מכיוון הים מדינת ישראל מגדירה (כתלות במצב הביטחוני-מדיני) מרחב דיג שאותו לא ניתן לעבור בכלי שיט.

חשמל הרצועה מגיע בקווי מתח מכיוון ישראל ומצרים כאשר ברצועה כיום לא מיוצר חשמל כמעט בכלל.

הרצועה נמצאת במשבר חמור של מחסור במים לאור מיצוי מי התהום ע"י התושבים בשאיבת בארות והמלחתם ע"י מי ים כתוצאה ישירה לכך.

קצב גידול האוכלוסייה המהיר ברצועה מצמצם את האדמות החקלאיות שניתן לעשות בהן שימוש.

חמאס, ארגון טרור אשר שולט ברצועה עושה השתדלות לקבל תמיכה מהאוכלוסייה המקומית ע"י מתן שירותים ציבוריים אך בדרך כלל כאשר אינו מצליח לעמוד בכך כתוצאה מניהול כלכלת מלחמה מול מדינת ישראל, פונה לחימום המצב הביטחוני.

מצד מדינת ישראל ההתנהלות מול הרצועה עד כה הייתה במדיניות של כיבוי שריפות והכלה של המצב.
במקרה של התחממות, בד"כ התגובה הצבאית היא מוגבלת וכאשר ישנו לחץ מהציבור, מגיעה תגובה חריפה יותר אשר מלבד צמצום היקף הכוח הצבאי של החמאס באופן זמני, לא מביאה לתוצאות ארוכות טווח או הישגים תודעתיים ברורים.

בשגרה, מדינת ישראל נוהגת במדיניות הומניטרית במסגרת המצור ומאפשרת העברת כספים לרצועה (לחמאס), מזון וסחורות דרך מעברי הגבול. כאשר ברור כי התחממות בגזרה והעימות הקרוב מול החמאס הם עניין של זמן.

תקיפה צבאית בעזה - כרוניקה של כיבוי שריפות

על כן, מוצעת מדיניות ארוכת טווח אשר מטרתה לפתור באופן הדרגתי את המצב ברצועה:

הסברתית:

כרגע הסכסוך עם חמאס מושך תשומת לב תקשורתית באופן שאינו פרופורציונלי לסוג, משך ואופי הסכסוך אל מול סכסוכים אחרים בעולם בכלל ובמזרח התיכון בפרט.
רוב רובה של ההתעסקות התקשורתית ברצועה נובע מיכולתם של כתבים זרים להיכנס אל תוך הרצועה בקלות ללא צורך בשהייה ארוכה בתחומה. כתב יכול להתגורר בישראל ולהגיע באופן יומיומי לסקר את העימותים מול חמאס תוך סיכון נמוך.

על מדינת ישראל לצמצם מעבר של כתבי חוץ מתוך הרצועה חזרה לישראל ולהקשות על צעדיהם בצורה שתביא אותם לדילמה בין נוחות חייהם במדינה ובין הקטסטרופה שיחוו בתוך הרצועה לאורך זמן.

ניתן לחזות כי רובם של הכתבים יישארו בארץ ויסקרו את הנעשה מתוך תחומיה של המדינה ולא מתוך הרצועה, מה שיגביל את זרם תמונות ההרס במהלך מבצעים צבאיים. 

מדינית:

כיום רובם של תושבי הרצועה מעוניינים לעזוב אותה לטובת חיים טובים יותר במקום אחר. אזרחי הרצועה המשכילים ובעלי האמצעים אכן הולכים בכיוון זה. אך מדובר במשימה קשה בהתחשב במדיניות מצרים במעבר רפיח.
ע"מ לעבור בגבול נדרש תשלום של 1500 דולר ויש להיכנס לרשימת המתנה ארוכה מאוד.

על ישראל לנצל את המצב הכלכלי הקשה ברצועה ולסייע להגירה שלילית ממנה למדינות אחרות במספר תחומים:

1. יצירת הסכמים עם מדינות לקליטת המהגרים

הקשרים החדשים שישראל יוצרת עם מדינות אפריקה מאפשרים הסכמי הגירה תמורת מתן סיוע צבאי וכלכלי.
מדינות אלו יהוו תחנת ביניים להגירה לכיוון אירופה וצפון אמריקה.

2. סיוע למהגרים

על מדינת ישראל לעודד את המהגרים מהרצועה ולאפשר להם להגיע למדינות היעד במערך היסעים וטיסות.
כל מהגר יקבל סל הגירה הכולל העברה למדינת היעד, סכום כסף (1500 - 2000 דולר) וסיוע בהעברת רכושו לשם או רכישתו ממנו במידה ויהיה מעוניין בכך.

3. שיווק ההגירה השלילית לאוכלוסייה ברצועה

יש לגייס את השב"כ להקמת מערך סוכני הגירה אשר יתאמו עם המהגרים את כלל הפרוצדורות ויפיצו את האפשרות הנ"ל בשיטת "חבר מביא חבר" עבור כלל המהגרים.

ככל הנראה במידה והתוכנית תצליח, חמאס תאסור על יציאת תושבים מהרצועה. נדרש יהיה להתכונן לכך מראש ולייצר חלופות אשר יאפשרו את המשך התוכניות בניגוד למדיניות חמאס.

במידה ואוכלוסיית הרצועה תצטמצם לכ100,000 - 250,000 איש, ניתן יהיה לספח חלקים ממנה במסגרת סכסוכים מוגבלים וללחוץ על חמאס והאוכלוסייה צבאית ומדינית על פי החלטות הדרג המדיני בישראל.

לאחר מכן ניתן יהיה לפתוח את גבולות הרצועה ע"פ מדיניות ישראל, יצירת מקומות תעסוקה לפלסטינים והקמת מפעלים בשת"פ הרש"פ ובכך תהפוך חמאס ללא רלוונטית.

השלכות הקורונה על החיים בישראל

עם פרוץ הקורונה בישראל, ניתן להבחין במספר תהליכים אשר ילכו ויתגברו עם ההחמרה במצב התחלואתי.

תהליכים אלו אינם מבודדים ומשפיעים באופן ישיר על תחומי חיים מקבילים ואחד על השני. ככל שיתגברו לכשעצמם וכן על ידי עליה במספר הנדבקים בארץ.

מגפה פוליטית

עם התרחבות היקף הנדבקים בארץ והירידות במדדים השונים בבורסה, ישנו סיכוי לא רע להקמת ממשלה בישראל.
הנגיף עשוי לשמש כתירוץ די משכנע למספר לא קטן של חברים מהכנסת ה-23 לרדת מהעצים ולהתחיל למנוע את הקטסטרופה שהתקשורת מפמפמת אודותיה כבר שבועות. מסומנים עיקריים לכניסה לממשלת נתניהו באופן זמני לפחות, הם אורלי לוי-אבקסיס והצמד הנדל-האוזר מרשימת כחול לבן.
כמו כן, לא מן הנמנע כי תוקם ממשלת אחדות רק לשם העברת התקציב ותקנות חירום באופן יעיל, מה שיסלול את הדרך להקמת ממשלה קבועה בהמשך הדרך. 

ימנע בחירות נוספות? נגיף הקורונה

פאניקת הקליק בייט

רשתות המדיה עושות שימוש ציני וחסר אחריות בבהלת הציבור אודות הנגיף.

ניתן לראות זאת מהתנהלות השרלטנית של ערד ניר מול אנשי משרד הבריאות, דרך התבטאויות יום הדין השזורות בדיווחיו של יואב אבן ועד להצגת מדפי סופר ריקים בתכניות האקטואליה.

תעשיית הפאניקה מזינה את עצמה ע"י שליחת הציבור לצבוא על המדפים בשווקים ולרוקנם מחד והימנעותו מהמרחב הציבורי מאידך.

טוב יעשו מקבלי ההחלטות ובעלי השליטה בשוק התקשורת אם ינהגו באחריות וירסנו את שלוחיהם במדיה לכדי דיווחים מאופקים וענייניים.

בהלה ציבורית אשר מזינה את עצמה. רופא במגפה השחורה במאה ה14.

המרחב הציבורי

כבר כיום ניתן להבחין בירידה מסוימת במספר המבקרים באזורי מסחר. ניתן לצפות שבשבועות הקרובים מקומות אלו יתרוקנו לגמרי עד לכדי אי כדאיות כלכלית מצד בעלי העסקים לפתוח את חנויותיהם. לא מן הנמנע כי צו ממשלתי לסגירת מקומות אלו בדגש על מסעדות, בתי קפה וקולנוע יסגרו את הגולל על כלל הקניונים ומרכזי הקניות בארץ עד יעבור זעם.

תחבורה

בהמשך ישיר לירידה במשק, תוך התחשבות בהמלצות העבודה מהבית של חברות רבות - המלצות שיהפכו לנורמה בזמן הקרוב, הכבישים יתרוקנו יותר ויותר. כבר בימים אלו ניתן להבחין על ירידה משמעותית בעומס בעורקי תחבורה רבים וכשהמרחב הציבורי יהפוך ללא רלוונטי, הכבישים והרחובות יתרוקנו לגמרי.

תנועה אופיינית לגוש דן בימי שני בבוקר לעומת המצב בכבישים כיום

בידוד אוכלוסיות

עם הירידה בשימוש בנתיבי התחבורה השונים, לא מן הנמנע כי תאסר בהדרגה התנועה בכבישים ראשיים למכוניות פרטיות, אוטובוסים בין עירוניים ידלגו על תחנות ביניים ונוסעים רבים יופנו לרכבות. צעדים אלו יקלו על הראשויות לחסום נדידת חולים בין ערים גדולות ולשלוט על האוכלוסייה בצורה הרבה יותר יעילה.

העולים לרכבות יעברו בדיקת חום בכניסה לתחנה על בסיס הבידוק הביטחוני אשר קיים ממילא בכל מקום.

למידה מהבית

על מערכת החינוך להחל בתהליך דיגיטציה ומחשוב הכיתות לצורך אפשור למידה מהבית על בסיס מערכות למידה אקדמאיות הקיימות כיום במוסדות השכלה גבוהה. בערי הדרום המצב מוכר מסבבי לחימה ברצועת עזה.

צה"ל מול אויב חדש

פיקוד העורף וחיל הרפואה יאלצו להיכנס למצב שלא הכירו קודם - מגפה.

תפקידם העיקרי יהיה אכיפת בידוד וערבוב אוכלוסיות, ביצוע בדיקות לחשודים בהידבקות וסיוע בחיטוי מרחבים ציבוריים רלוונטיים.

כמו כן מקומות עבודה המוגדרים "לא חיוניים" עלולים להיתקל בפני צווים והגבלות של פיקוד העורף ממש כמו בהתחממות ביטחונית קלאסית.

קריסה הומניטרית ברצועת עזה

הצפופות הגבוהה, המחסור בתשתיות חירום ורפואה והמצב הסניטרי ברצועה יקלו על התפשטות המגיפה באוכלוסיה. המעברים יסגרו והמצב ברצועה יהפוך במהירה לקטסטרופה. ארגון הבריאות העולמי חייב לטפל בנושא ולהקים בתי חולים עראיים המיועדים לנדבקים ולחולים קשים.

השלכות בלתי הפיכות

הכלכלה תשוקם, העסקים יחזרו לעצמם והעולם ימשיך להסתובב.

אך בנושא אחד וירוס הקורונה כנראה ייזכר לעוד זמן רב. מדובר בקרובים הקשישים של כל אחד מאיתנו.

אם לא ינקטו צעדים משמעותיים בנושא, רבים מאיתנו עלולים לאבד את היקרים לנו אשר גופם לא יהיה מסוגל לעמוד בהידבקות בוירוס.

על כל אחד ואחת מאיתנו חלה אחריות לדאוג שמשפחתו תתגייס לשמור על מבוגריה ולנקוט בצעדים הבאים:

1. בידודם מהמרחב הציבורי.
2. הגדרת המרחב האישי של אותם אנשים כסטרילי.
3. צמצום המבקרים אותם לכדי שניים עד שלושה בני משפחה מוגדרים, אשר אינם עושים שימוש בתחבורה הציבורית ועובדים מהבית עד כמה שניתן.
4. מניעת ביקורים של ילדים ובני משפחה אשר באים במגע לא מבוקר עם אנשים זרים.
5. דאגה לאספקת מזון סדירה באריזות סגורות  ע"י בן משפחה מתאים.
6. יצירת קשר באמצעיים חלופיים (טלפון, וואצאפ וכדו') לצורך חיזוקם ושמירה על מצב רוחם.
7. ביצוע חיטוי המרחב הקרוב לביתם - חדרי מדרגות, תיבות דואר ומעליות.

אפקט גנץ - חלומות על קואליציה

אמש בני גנץ נשא את נאום הבחירות הראשון שלו.
בנאום זה, אשר בוצע תחת הפקה מושקעת ונוסח בצורה מרשימה ביותר, הוא הצהיר על עמדותיו הפוליטית והמדיניות.
בין היתר גנץ העלה את הנקודות האלו:

בנושא המדיני:

• שמירת ירושלים מאוחדת
• חתירה להסכם שלום עם הפלסטינים

בנושא הבטחוני:

• טיפול באיום האיראני
• הפסקת העברת הכסף הקטארי לחמאס
• לקיחת יוזמה ותקיפות מול החמאס
• טיפול בשלוחות איראן בסוריה ובלבנון
• החזרת העמימות והפסקת השוק התקשרותי בנושאי ביטחון ברמה הטקטית.

פוליטיקה:

• ממלכתיות
• הפסקת התנשאות השלטון על מוסדות שלטון החוק (מערכת המשפט, המשטרה וביקורת משרדי הממשלה)
• אחדות העם
• כבוד הדדי במערכת הפוליטית

יש שאומרים כי יש דמיון בהרבה מהנקודות בין גנץ למצע המפלגתי של יאיר לפיד - בעיקר בנושא הפוליטי והמדיני.

על כן, הוא התחזק בסקרים של היום שלאחר הנאום - על חשבון יאיר לפיד ומפלגת העבודה בעיקר.

מניתוח הסקרים של ע"י טל שלו עולות טענות כי קיים "תרחיש שיביא לו ניצחון".  האומנם?

התרחיש עליו מדובר הוא בו גנץ ולפיד מתאחדים ומצרפים אליהם  את גבי אשכנזי.

בתרחיש זה האיחוד הנ"ל מניב 33 מנדטים, אך האם גם מהפך גושי והפסד הליכוד?

חלומות על קואליציה

בסקירה קצרה נראה כי ניצחון במצב שכזה לא יכול להתקיים ולו מהסיבות הבאות:

• המפלגות החרדיות לעולם לא ישבו עם יאיר לפיד בקואליציה - בוודאי שלא לאחר בחירות 2013 בהן הוא שריין את נתניהו יחד עם האח (בנט) מהבית היהודי בברית אחים.
• המפלגות הערביות לא יכולות לתמוך לאורך זמן מחוץ לממשלה בקואליציה כלשהיא.
• מפלגות הימין ההומוגניות (ליכוד, הבית היהודי-תקומה והימין החדש) ימנעו מהצטרפות בכל מחיר לקואליציה הכוללת את מרצ ו\או את מפלגת העבודה.

בניסיון להרכיב לגנץ קואליציה אחרי חיבור בלתי אפשרי (יאיר לפיד ואבי גבאי יוותרו על המקום הראשון?) הקואליציה תראה כך:

1. חוסן לישראל + יש עתיד + גבי אשכנזי (33)
2. העבודה (6)
3. כולנו בראשות כחלון (5)
4. גשר בראשות אורלי לוי - אבוקסיס (4)
5. מרצ (5)

מחמשת המפלגות הנ"ל יוצא כי יש בסיס שברירי לסיכוי של קואליציית הבייס המכיל 53 מנדטים וצירוף של אחת או יותר מהמפלגות הבאות:

• ישראל ביתנו -  5
• הרשימה המשותפת (מבחוץ) - 5
• תע"ל (מבחוץ) - 5
• המפלגות החרדיות במקום מר"צ (בואו נהיה הגיוניים) - 11

ושוב, חיבור עם המפלגות החרדיות אינו אפשרי על בסיס קומבינציה המכיל את לפיד, תוספת של 5 מליברמן לא תחזיק את הקואליציה הזו, מה שמשאיר את המפלגות הערביות אשר מזניקות את הסיטואציה לרמות חדשות של דמיון.

נסו רגע אחד לדמיין את משה כחלון, אורלי לוי או אפילו בני גנץ ומשה יעלון יושבים בממשלה הנתמכת ע"י המפלגות הערביות. התרחיש עדיין הגיוני?

כמובן שגשר וכולנו יעדיפו את החיבור המתבקש עם נתניהו - קואליציה ברורה עם 63 מנדטים.

המרחק בין תל אביב לעוטף עזה

בראיון לתוכנית "דקלסגל" בגלי צה"ל, צחי הנגבי התייחס להאשמה כי לדעתו מערכה כוללת ברצועת עזה לא כדאית מאחר ותל אביב תהיה מושבתת ויצא בהכרזה כי יש הבדל בין בירת ישראל והנתב"ג לבין יישובי עוטף עזה.

האם במפלגת הליכוד יש מקום לח"כ (ושר) אשר אינו מודע לעובדה הפשוטה כי ירושלים היא בירת ישראל? הרי יו"ר מפלגתו חוזר על עובדה זו כמנטרה השכם והערב.

האם בכנסת ישראל יש מקום לח"כ אשר מבדיל בין תושב לתושב?

לגופם של דברים:

המחשבה כי מערכה בעזה לא כדאית מחשש לפגיעה במרכז הארץ מחזקת את ידי ארגוני הטרור ונותנת להם רוח גבית להמשיך ולגבות פרוטקשן ממדינת ישראל.

בנוסף, גם אם יופעלו אזעקות במרכז הארץ, הדבר כדאי בהינתן התועלת אשר ניתן וצריך להצמיח מפעולה בעזה.

יתר על כן, ירי מאות רקטות ופצמ"רים על תושבי ישראל אינו יכול להיענות אך ורק בהרס חלול של מבנים סמליים ללא הישג מבצעי של ממש אשר יחזק את ההרתעה ויחליש את חמאס והג'יהאד האיסלמי.

לא מקובלת ההתנהלות כאילו רקטה המיורטת אינה נחשבת לפגיעה בתושבי ישראל.

שר אשר אינו יודע להציג או לא מזדהה עם עמדת הממשלה (לא ברור מה יותר גרוע), לא ראוי שיתראיין בשמה לכלי התקשורת.

מומלץ לצחי הנגבי לחזור למשרדו ולחכות עד לפליטת הפה הבאה של אורן חזן בטרם יציג את עצמו בשנית לציבור בכלי התקשורת.