כל מי שמתנייד ממקום למקום בארץ ובייחוד במרכזי הערים, שם לב בקלות שלאחר סגרי הקורונה הפקקים חזרו ובגדול.
הנסיעה מהבית לעבודה באוטובוס או ברכב פרטי מזדחלת ונראה שאם המצב לא ישתנה, בתוך זמן לא רב כולנו נהיה תקועים בכבישים. במאמר זה נסקור את בעיות התחבורה בישראל, נבין את מדיניות הממשלה בנושא, ונסמן את הגורמים השונים לפקקים יחד עם פתרונות אפשריים.
מספר כלי הרכב על הכביש
על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כיום ישנם למעלה משלושה מיליון רכבים פרטיים בארץ.
בכל שנה מספר זה גדל בכ2.5 עד שלושה אחוזים.
זהו נתון מטורף. בהתחשב בכך שרובה של האוכלוסייה בארץ מתרכז בין גדרה לחדרה, ניתן להבין בקלות שאם הגידול השנתי במספר המכוניות הפרטיות לא יצטמצם, נגיע לקטסטרופה של ממש בתוך חמש עד עשר שנים.
 |
| גידול במספר כלי הרכב מול פיתוח תשתיות התחבורה לאורך העשור האחרון |
נתון זה אינו מפתיע בהתחשב בכך שהכנסות המדינה ממסי הרכב עמדו בשנה האחרונה על 38 מיליארד שקלים (38,000,000,000 !).
לאור זאת, נראה כי נבחרי הציבור והממשלות לאורך השנים (ובראשן ישראל כץ, שר התחבורה הנצחי בעשור האחרון),
ראו בשוק הרכב פרה חולבת. יתר על כן, הגדיל ישראל כץ ובמקום להקצות יותר משאבים לתחבורה ציבורית, הכבישים בארץ "השמינו" ונוספו להם נתיבים על מנת שיוכלו להכיל יותר מכוניות.
הנזק למשק
הפגיעה של הפקקים במדינה משפיעה בתחום הדיור בו מורגש הביקוש במרכז הארץ ובסמוך למרכזי התעסוקה, בתחום הסביבה (זיהום אוויר ממכוניות מונעות שעומדות בפקקים יותר שעות) ובתחום הכלכלי מפאת שריפת דלקים לא יעילה ובזבוז שעות עבודה למשק.
נזקים אלו עמדו בשנת 2016 על 25 מיליארד שקלים, בשנת 2018 על 35 מיליארד ולפי התחזית, בעשור הקרוב הסכום יגדל לכ40 עד 70 מיליארד שקלים (!).
מדינת ישראל חייבת לייצר כדאיות עבור האזרחים לעבור מרכבים פרטיים לשימוש בתחבורה ציבורית.
ניתן לבצע זאת ע"י הגדלת כמות ותדירות קווים מרכזיים, הטלת מיסי גודש והקצאת רחובות במרכזי הערים לתחבורה ציבורית בלבד.
מצב התחבורה הציבורית בערים הגדולות
על מנת שהנוסעים יסכימו לאמץ את התחבורה הציבורית, נדרש לוודא שהיא מהווה אלטרנטיבה.
כיום בכבישים רבים אוטובוסים עומדים בפקקים יחד עם רכבים פרטיים ולא נראה שישנה כדאיות (מלבד כלכלית) בבחירה הציבורית על פני הנוחות שברכב פרטי ממוזג ושקט.
מלבד זאת, אמינות האוטובוסים ורמת השירות של רבים מהנהגים בהם ברמה ירודה עד לא קיימת. קווי אוטובוס לא מגיעים בזמן או שאינם מגיעים כלל. לא נדיר לראות מספר אוטובוסים השייכים לאותו הקו עומדים יחד בכביש וכדו'.
משרד התחבורה נדרש לפתוח את התחרות על חברות ההיסעים בערים הגדולות לתחרות ובו בזמן לייצר פתרונות תחבורה אשר יתאימו בנפרד עבור הפריפריה, שם כדאיות הפעלת הקווים יורדת.
פרבור המדינה
פרבור. זוהי התופעה לה אנו עדים בעשורים האחרונים. לאורך הזמן קמות בישראל שכונות ענק אשר אינן מגובות בתשתיות חיוניות כתחבורה, מוסדות חינוך, מרכזי תעסוקה ומסחר. מדובר במגדלי מגורים אשר מכילים לרוב בין 20 ל 40 קומות, כאשר בכל קומה מתגוררות 4 משפחות. ערים שלמות המשמשות ללינה בלבד.
ניתן לתאר מה קורה בשכונה של עשרה מגדלים כאלו בראשון לספטמבר כשלרוב מדובר בכביש בעל נתיב אחד אשר מוביל אל מחוץ לשכונה.
זהו המצב לאור מצוקת הדיור וטירוף הבניה שמגיע עמה. המדינה מחויבת לתכנן בצורה יעילה את פתוח הערים בתשתיות תעסוקה ומסחר אשר משולבות בצורה יעילה בתוך שכונות המגורים, כך שלא יהיה צורך בנסיעה ארוכה למוסדות החינוך והתעסוקה.
תחבורה ציבורית בשבת
זהו נושא נפיץ, אך יש לציין שכל עוד בתי אב לא יוכלו להסתמך על תחבורה ציבורית בכל יום שיחפצו בה, הם לא באמת יזנחו את הרכב הפרטי. ניתן להגיע להסכמות בנושא זה באופן חלקי ולהביא לפתרונות יצירתיים כגון הפעלה ותכנון קווי שבת באישור הרבנות (יופעלו ע"י אזרחים זרים), הפעלתם בקווים בין עירוניים ואך ורק למקומות ייעודיים (חוף הים, שמורות טבע וכדו') ובכל מקרה לא בהיקף של יום עסקים רגיל.
