הקרב על משרד החוץ

מאז הודעתו של נתניהו כי ישמור לעצמו את תפקיד שר הביטחון ויוותר על תיק החוץ החלה תחרות לא סמויה בכלל על התפקיד הנחשק.
כל המתמודדים יודעים כי התפקיד לא רק יסמן אותם כראויים לתפקידי מפתח בממשלה הבאה, אלא גם כבעלי פוטנציאל לרשת את נתניהו כיושבי ראש סיעת הליכוד.

ציפי חוטובלי
חוטובלי מסומנת כבעלת פוטנציאל גבוה לתפקיד כיוון שכיהנה במשרד כסגנית שר תחת נתניהו עצמו וניהלה את המשרד בפועל לאורך הממשלה הנוכחית.
כמו כן נתניהו ירגיש בנוח למנות אותה לתפקיד מאחר ואינה מאיימת עליו בקרב על ראשות הליכוד מצד אחד ומינויה לשרת החוץ ייתפס כצעד שקול אשר לא יטלטל את הממשלה מצד שני.

ישראל כץ
כץ, המכהן כיום כשר התחבורה רואה במשרד החוץ כהזדמנות לשבור את תקרת הזכוכית ולסמן את עצמו כראוי לקבל תיק מרכזי בממשלה הבאה. כץ, אשר כיהן עד היום במשרדים זוטרים יחסית מיתג את עצמו כ"מר תחבורה" לאחר הכהונה הארוכה שלו במשרד מאז נכנס למשרד ב2009.
כץ מקפיד לשמור את עצמו בצל נתניהו ולא להתבלט יתר על המידה מחשש כי ראש הממשלה יראה בו איום.

גלעד ארדן
ארדן, לאחר ביצוע שורה ארוכה של תפקידים בניהם משרד הפנים, המשרד לבטחון פנים והשר לנושאים אסטרטגיים,
מרגיש בשל וכמועמד טבעי לתפקיד הנחשק.
אם זאת, נתניהו עלול שלא למנות אותו מאחר וארדן מסומן כראוי באופן יחסי לרשת אותו בעיני מתפקדי המפלגה וכזכור, נתניהו אוהב את חברי מפלגתו חלשים כשזה מגיע להנהגת המפלגה.

יובל שטייניץ
להערכתנו, שטייניץ הינו המועמד המושלם לתפקיד מבחינת נתניהו.
מצד אחד אינו מאיים עליו כלל כמעמד לראשות המפלגה ומצד שני המשרד נתפס כמתאים למידותיו ולרקורד שלו.
מה גם ששליפתו ממשרד האנרגיה לא תטלטל את הממשלה יותר מידי.

יואב גלנט
לאחר הכרזתו כי אינו פוסל מעבר לליכוד, עולה החשד כי גלנט מעוניין בתפקיד שר הביטחון בממשלה הבאה.
גלנט יודע כי הסיכוי שלו לקבל את התפקיד נמוך כל עוד הוא מספר 2 במפלגת כולנו, מפלגה עם פוטנציאל לשמונה מנדטים לכל היותר, במיוחד כשנפתלי בנט יבקש לעצמו את התפקיד ונתניהו לא יוכל לתת את התיק למלגה מחוץ לליכוד ולתת לבנט לעבור על כך בשתיקה.
לכן, גלנט עלול לדלג לליכוד, לשרת כשר חוץ נוח לנתניהו עד לסוף הקדנציה ולסמן את עצמו כשר הביטחון הבא.

צחי הנגבי
כן כן. האיש שרק לאחרונה לא הצליח לשלוט בפיו. מידת האמון של ראש הממשלה בשר לשיתוף פעולה אזורי היא גבוהה וניתן לומר שהוא לא נדחה על הסף אם וכאשר נתניהו לא ירצה למנות אף אחד מהמועמדים אלא להשאיר את הדברים כפי שהם כיום מצד אחד ובלית ברירה לא להשאיר את התיק אצלו באופן רשמי מצד שני.

מועמדים נוספים בעלי סיכוי לא ריאלי:

מירי רגב - הצהירה כי היא מעוניינת להישאר במשרדה.
בנוסף מינויה לתפקיד זה יצייר את נתניהו כפחות מנהיג ויותר פוליטיקאי.

יאיר לפיד - לאחר שתקף את מדיניות נתניהו נראה כי רק סבב בחירות יכול להכניס אותו לממשלה.

נפתלי בנט - הצהיר שישאר כשר החינוך ולא יבוא בדרישות נוספות.
לאחר האולטימטום שהתמסמס, בנט כנראה ישמור על פרופיל נמוך מול ראש הממשלה עד לבחירות.
עם זאת, אם בדיעבד בנט היה דורש את תיק החוץ במקום הביטחון, סביר כי הוא כיום בתפקיד זה ומסמן את עצמו כראוי לתפקיד שר הביטחון לאחר הבחירות.

סקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה:

סקר מתפקדים לרשימת הליכוד לכנסת:

סקר מתפקדים לראשות הליכוד:

האריה החמדן

המשטרה ממליצה להעמיד לדין את שר הפנים, אריה דרעי, בגין עבירות מרמה, הפרת אמונים, עבירות מס והלבנת הון במיליונים.

לפי החשד, דרעי קיבל מאתיים אלף שקלים מאת איש העסקים אילן שרעבי.

כמו כן, דרעי רכש במיליוני שקלים בית נופש במושב ספסופה (כפר חושן) ורשם אותו על שם הבת שלו על מנת שלא לשלם מיסים.

בנוסף, על פי החשד, דרעי העביר דיווחים שקריים בנוגע לרכישות נדל"ן שביצע בירושלים ועוד הצהרות שקריות ליושב ראש הכנסת ומבקר המדינה.

אם לא די בכך, דרעי חשוד בשיבוש הליכי חקירה בכך ששוחח על החקירה עם מקורבו משה ארבל לקראת מתן עדותו במשטרה.

להגנתם טענו דרעי ושרעבי כי הכסף לא ניתן במתנה אלא כהלוואה.

אך למעשה נמצאו סתירות בין גרסתו של דרעי שטען שלא החזיר את הכסף כי שכח שקיבל אותו מלכתחילה,

בעוד שרעבי מסר שבכלל קיבל את הכסף בחזרה.

לא ברור כיצד ניתן "לשכוח" חוב בסך 200,000 שקלים.

נראה כי אריה נהנה מתדמית הקורבן אשר נפגע אך ורק מהסיבה כי הוא מזרחי.

ההתקרבנות של אריה באה לידי ביטוי גם בקרב על ש"ס מול אלי ישי כשהודיע על פרישתו מש"ס ושלח בעקיפין בעצמו פעילים שיפגינו במטרה לשכנע את עצמו לחזור להנהגת המפלגה.

גם בתשדירי הבחירות דרעי מכוון חזק לבטן הרכה של הציבור המזרחי מסורתי והשכבות החלשות בחברה בטענה כאילו איזושהי מדיניות בהנהגה הציבורית הביאה אותם למצבם. אך בפועל, מפלגת ש"ס ישבה בממשלות ישראל ב16 מתוך 26 השנים האחרונות אך לא היה נראה כי חל שינוי בנושא למשל,

במהלך הדיונים בבג"ץ אודות פרשת ההפליה בבית הספר לבנות בעמנואל לא נשמעה מפי חברי המפלגה הנכבדים מילה אחת בנושא.

הסיבה היא כמובן כי אריה דרעי, אלי ישי ושאר חברי המפלגה שלחו את ילדיהם למיטב מסדות החינוך האשכנזיים ומבחינתם העולם תוקן.

דבר נוסף שנראה הגיוני הוא כי הם יודעים שברגע שבו ההפליה העדתית תפסק, לא תהיה הצדקה לישיבה שלהם בכנסת.

לכן, לש"ס יש אינטרס ברור להנציח את ההפליה העדתית ולשמר את הציבור החרדי-ספרדי-מסורתי מבודל ומוחלש.

אז על פי הלך הרוח בש"ס, הדבר היחיד שבכירי המפלגה יודעים ורוצים לעשות הוא לסדר את עצמם ומקורביהם ובא שלום על ישראל. אז אמור לי בבקשה אריה, לאחר שרבך הרב עובדיה יוסף עליו השלום הגדיר אותך כגנב, מדוע אתה ממשיך להטריד את מפלגת ש"ס?

ויותר מכך, לאחר שבית המשפט הרשיע אותך, מדוע אתה ממשיך להטריד את מדינת ישראל?

המרחק בין תל אביב לעוטף עזה

בראיון לתוכנית "דקלסגל" בגלי צה"ל, צחי הנגבי התייחס להאשמה כי לדעתו מערכה כוללת ברצועת עזה לא כדאית מאחר ותל אביב תהיה מושבתת ויצא בהכרזה כי יש הבדל בין בירת ישראל והנתב"ג לבין יישובי עוטף עזה.

האם במפלגת הליכוד יש מקום לח"כ (ושר) אשר אינו מודע לעובדה הפשוטה כי ירושלים היא בירת ישראל? הרי יו"ר מפלגתו חוזר על עובדה זו כמנטרה השכם והערב.

האם בכנסת ישראל יש מקום לח"כ אשר מבדיל בין תושב לתושב?

לגופם של דברים:

המחשבה כי מערכה בעזה לא כדאית מחשש לפגיעה במרכז הארץ מחזקת את ידי ארגוני הטרור ונותנת להם רוח גבית להמשיך ולגבות פרוטקשן ממדינת ישראל.

בנוסף, גם אם יופעלו אזעקות במרכז הארץ, הדבר כדאי בהינתן התועלת אשר ניתן וצריך להצמיח מפעולה בעזה.

יתר על כן, ירי מאות רקטות ופצמ"רים על תושבי ישראל אינו יכול להיענות אך ורק בהרס חלול של מבנים סמליים ללא הישג מבצעי של ממש אשר יחזק את ההרתעה ויחליש את חמאס והג'יהאד האיסלמי.

לא מקובלת ההתנהלות כאילו רקטה המיורטת אינה נחשבת לפגיעה בתושבי ישראל.

שר אשר אינו יודע להציג או לא מזדהה עם עמדת הממשלה (לא ברור מה יותר גרוע), לא ראוי שיתראיין בשמה לכלי התקשורת.

מומלץ לצחי הנגבי לחזור למשרדו ולחכות עד לפליטת הפה הבאה של אורן חזן בטרם יציג את עצמו בשנית לציבור בכלי התקשורת.

דרוש שר ביטחון

אתמול יו"ר סיעת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן הודיע על התפטרותו מתפקיד שר הביטחון.
לטענתו הוא לא היה יכול להכיל את העברת הכסף הקטארי לארגון החמאס ברצועת עזה, הסכם הפסקת האש בסבב האחרון ברצועה והתנהלות צה"ל בחודשים האחרונים מול ההפגנות על הגדר.

ליברמן טען כי הוא בוחר בעקרונותיו על פני תפקיד שר הביטחון.
יש לשאול את מר ליברמן מדוע לא התפטר או איים בהתפטרות כנגד העברת הכסף הקטארי לה התנגד?
מדוע לא פעל יותר או התפטר/איים להתפטר כנגד מיגור ההתפרעויות על גדר המערכת?
האם ליברמן שכח כי היה שר הביטחון כאשר כל הדרום בער כתוצאה ממאות שריפות, עפיפוני ובלוני תבערה?
מה באמת ליברמן עשה מול מחבלי חמאס אשר הציתו יום-יום את שדות ובתי תושבי ישראל?
האם נשכחו כה מהר פגיעת הרקטה הישירה בבית בבאר שבע ,פיצוצי מטענים על גדר המערכת ופגיעת צלפים בחיילי צה"ל?

נניח לרגע כי ליברמן אכן שקול, אחראי ופועל מתוך עקרונות והשקפה עמוקה והחליט להתפטר מתפקידו תוך לקיחת אחריות על המצב הביטחוני.
האם פחות מעשרים וארבע שעות לאחר סבב לחימה כה אינטנסיבי הוא הזמן הנכון לכנס מסיבת עיתונאים ולתקוף את מדיניות הביטחון של ישראל? האם נכון מצידו לספק לחמאס את תמונת הניצחון האולטימטיבית?
בוודאי שלא.
מה שנראה כי ליברמן עושה, הוא שימוש ציני במצב הביטחוני המעורער בדרום ומחמם מנועים לקראת הבחירות אשר הוא קורא בעצמו להקדמתן.

אביגדור ליברמן הוא איש של הבטחות ודיבורים תוך שמירה על חזות מאיימת.
כשר ביטחון ניתן לראות אותו כבובת קש של ראש הממשלה, הרמטכ"ל ויועציו הביטחוניים בזמן רגיעה וכחסר עמוד שדרה בזמן אמת.

מן הראוי ששר ביטחון ידע לבנות את כוחו של צה"ל מתוך תפיסת ביטחון ברורה וידפוק על שולחן הקבינט בעת הצורך.
מהתנהלותו של ליברמן ניתן ללמוד כי לא באמת עניין אותו ביטחון ישראל אלא רק כמות המנדטים אשר יקנה לו התפקיד ותדמית ה"ביטחוניסט" שיבנה לעצמו לקראת הבחירות הבאות.
הראיה לכך היא הדרך והזמן שבהם בחר להתפטר.