יום חמישי, 19 בספטמבר 2019

כל הקואליציות על השולחן


לאחר סיום סבב הבחירות לכנסת ה - 22, נראה שמפלגת הליכוד בראשות נתניהו קרובה מאי פעם לאבד את השלטון או לכל הפחות את הבלעדיות על הרכבת הקואליציה מעמדת כוח ברורה ומוכחת אשר מגובה בתוצאות חד משמעיות בקלפי.

לאחר בחינה מדוקדקת של חברי הכנסת החדשים, הרכבי הסיעות והמפלגות, להלן האפשרות העומדת בפני בנימין נתניהו בכדי לשמר בידיו את השלטון.


קואליציית 61+

לאחר שליברמן הצהיר גם לאחר תוצאות האמת שלא ייתן יד לממשלת ימין-חרדים ויתמוך רק בממשלת אחדות,
נתניהו נשאר עם 55 ממליצים. מאיפה יוכל לגייס ממליצים נוספים? להלן כל המועמדים לתמיכה בנתניהו:

מפלגת תל"ם
רשימה בראשות משה יעלון שפרש מהליכוד לאחר שהבין שרה"מ נתניהו עומד להחליפו בתפקיד שר הביטחון באביגדור ליברמן. יעלון וחבריו למפלגה (ככל הנראה 5 ח"כים) הם מועמדים מרכזיים מבחינת הליכוד לחבירה לגוש הימין.




אורלי לוי אבקסיס
אורלי לוי הייתה עד לפני פחות משנה שווה 14 מנדטים בכל סקר שפורסם עד להקמת מפלגת חוסן לישראל בראשות בני גנץ אשר ריסקה אותה לדשדוש סביב אחוז החסימה. המסמר האחרון בארון קבורת גשר, הרשימה העצמאית בראשותה,
היה הסכם הרוטציה והאיחוד של רשימת כחול לבן.
אבקסיס לא עברה את אחוז החסימה בבחירות באפריל ועכשיו לאחר שהבטיחה את מקומה בכנסת בקושי,
היא מבינה כי היא מיועדת לשבת בספסלי האופוזיציה.
מבחינה פסיכולוגית, עבור מי שטעמה מספר דו סיפרתי של מנדטים, לחזור לאנונימיות באופוזיציה זוהי מפלה קשה וככל הנראה אין לה מה להפסיד מחבירה לליכוד, גם בשביל תפקיד זוטר.



יזהר שי
יזם ההייטק החברתי, נמצא בסוף העשירייה השניה של סיעת כחול לבן מטעם מפלגת חוסן, מספיק מרוחק מכל תפקיד מהותי שיוכל להינתן בכל קונסטלציה קואליציונית תחת תוצאות הבחירות לכנסת העשרים ושתיים.



עומר ינקלביץ'
ינקלביץ', עו"ד חרדית ויזמית חברתית לשילוב נשים בחברה החרדית, נמצאת במקום ה 23 בסיעת כחול לבן.
ינקלביץ' ששירתה בעבר במערכת המשפטית תחת רם וינוגרד, ובהמשך במשרד לשוויון חברתי בימי השרה גילה גמליאל לא תראה מניעה פוליטית בחבירה לליכוד, במיוחד לא תמורת טייטל מתאים באחת מוועדות הכנסת השונות.



הכנסת כל אלו בין שורות נתניהו היא לא תרחיש דמיוני.
ניתן יהיה לעשות זאת על ידי שליחת יועץ או שליח אחר מטעם הליכוד אל כל אחד מהם על מנת להפשיר ולרכך אותם לקראת גישה עם בכיר ליכוד (יריב לוין או זאב אלקין) אשר יציע להם את אחת משתי האופציות הבאות:
  1. הליכה עם הליכוד לממשלת 61 וקבלת תפקיד (שר\סגן שר\יו"ר וועדה בכנסת\מקום בקבינט)
  2. הישארות במצב הנוכחי בסיעותיהם ויציאה לגלות באופוזיציה (במקרה שאחרים יסכימו במקומם) או לאנונימיות תחת הסכם קואליציוני אשר יכלול סעיפים אישיים נגדם בממשלת אחדות.
הצעות אלו יהיו אפקטיביות במיוחד כאשר גנץ-לפיד יכשלו בהקמת ממשלה ראשונים ותחת לחץ ציבורי ליציבות שלטונית בכל מחיר אשר רק יגבר עם הזמן.
בנוסף, מדובר בחבורה אשר לא הגיעה לכנסת רק כדי לשבת באופוזיציה ולראות את הצעות החוק שלהם נופלות בכל שבוע תחת וועדת השרים לענייני חקיקה.

ומילה על ליברמן
אביגדור יכול בימים אלו לתת לעצמו צל"ש ולהכתיר את עצמו כאביר איכות השלטון בישראל. רק כמה דגשים:
מה שנעשה כעת יכול היה להיעשות באפריל - ההיסטוריה תשפוט את יעילות ונחיצות מעשיו.
גם אם אביגדור יצליח בכוונותיו ותוקם ממשלת אחדות לאחר סולחה בין הליכוד לכחול לבן נראה שאינו מבין שהוא יושב כרגע במשבצת הכבש. הרי מדוע הוא נחוץ לממשלת אחדות חוץ ממניעת החלופות?

יום רביעי, 29 במאי 2019

1454 סיבות למשבר השלטוני

נתניהו לא הצליח עד לרגע כתיבת שורות אלו להקים ממשלה.
ומכיוון שלתת את המנדט לח"כ אחר זו לא אופציה מבחינתו, הוא מנסה לפזר את הכנסת ע"מ לקיים בחירות חוזרות שבהן הוא מקווה להוציא את אביגדור ליברמן הסרבן ממשוואת רוב ה61.

המצב שבו כל יו"ר מפלגה מחזיר בכפתור ההשמדה העצמית של הממשלה לא יכול להתקיים.
כולם סוחטים, כולם כוחניים וכולם רוצים להיות אלו שעל פיהם יקום דבר.

אביגדור ליברמן
ליברמן מבין שהוא נמצא בדרך שאין ממנה חזרה. בסיס המצביעים שלו הולך ונשחק, העולים מברית המועצות הולכים ונעלמים מהמפה הפוליטית כמיעוט ומחלחלים למפלגות הגדולות ביחס הפוך לרייטינג של ערוץ 9.
מבחינת ליברמן, הצלחה היא משיכת קולות הימין מרכז החילוני וישיבה בשקט לא תתרום לו.
לכן נגזר דינו לקום ולהתפטר בכל פעם שפג התוקף מהכותרת האחרונה שייצר בתקשורת.


במקרה של הממשלה הפוטנציאלית כיום המצב היה מחמיר מבחינתו של ליברמן. הוא היה מצתייר כמי שעזב את תפקיד שר הביטחון רק בשביל לחזור אליו לאחר מערכת בחירות שתוצאותיה ידועות מראש.
אז היותו לשון מאזניים, כמו כל מפלגה למעט "כולנו" של כחלון שנמחקה בדיוק בגלל שלא היה לה הכוח לדרוש דבר, מהווה מבחינתו גלגל הצלה לעוד קדנצייה וחצי.

יציאה ממו"מ קואליציוני ללא הישג מהותי פשוט לא משתלמת.
  • במידה והמו"מ נכשל ותקום ממשלה אחרת, ליברמן ייזכר כזה שהוציא את נתניהו מהמשוואה.
  • במידה והמו"מ נכשל והכנסת תפוזר, ליברמן יקבל את קולות המאוכזבים במרכז ממפלגות כחול-לבן וכולנו של כחלון ויחזק את מעמדו הפוליטי.
  • במידה והמו"מ מצליח ליברמן ייצא הגיבור של הימין החילוני ויקבע את עצמו לכנסת לעוד 8 שנים לפחות.
WINWIN.


בנימין נתניהו
מבחינת נתניהו הקמת ממשלה היא עניין של חיים ומוות. במידה ותעלה ביד ח"כ אחר מלבדו קואליציה, מבחינתו זהו תרחיש שמסיים את הקריירה הפוליטית שלו.
מה שמביא אותו להצבעה על פיזור הכנסת ויציאה לבחירות (בתקווה שיקבל חזרה את ליברמן מוחלש).
תרחיש האימים מבחינתו של נתניהו - כישלון החוק לפיזור הכנסת.
כל שנותר לנתניהו, הוא להתפלל שליברמן ומספר חברי מפלגתו לא יפילו לו את החוק לפיזור הכנסת.

משה כחלון
כחלון הוא דוגמה למה שכל חבר ליכוד מבקש להיות - זה שידלג מעל יו"ר הסיעה למגרש הקבינט באופן עצמאי ויחזור בחיים. במקרה שלו, רפורמת הסלולר הייתה המקפצה שאפשרה את זה. אך הוא לא הצליח למחזר את ההצלחה הזו ולכן הוא דעך לכיוון אחוז החסימה. מה שחייב אותו לחזור לביתו הישן והיחיד - הליכוד.

תפקידו הבא של כחלון בממשלה יהיה בינוני ומטה והוא יחזור למשבצת שבה עומדים היום התאומים אקוניס ודנון.





ולסיום, תרגיל מחשבתי:
1454 מצביעים. 
זהו מספר המצביעים שהיו חסרים בכדי להעביר את מפלגתם של בנט ושקד למשחקי השלטון של ימים אלו.
המספר הזה היה מכניס את ליברמן לדילמת האסיר ולפחד שבו הוא נשאר מחוץ למשחק.
המספר הזה היה מכניס את המפלגה שלו לפרופורציית חמשת המנדטים שקיבלה.

יום שלישי, 26 בפברואר 2019

איחוד תוצרת כחול לבן

קיצור אירועי השבועיים האחרונים:
  1. דשדוש בסקרים של המפלגות הקטנות
  2. נסיונות איחוד כושלים של מפלגות קטנות - בינוניות בימין
  3. דיבורי סרק של איחוד במפלגות השמאל - מרכז של לפיד וגנץ
  4. הצלחה באיחוד מפלגות הימין הקיצוני עוצמה לישראל והבית היהודי אשר יצרו לחץ בגוש השמאל
  5. איחוד בזק בתגובה בין גנץ ללפיד בחיזוק גבי אשכנזי
האיחוד בין לפיד לגנץ היה כל כך מהיר עד כי לפיד וגנץ עצמם לא הצליחו להספיק לקבוע את עמדותיהם בנושאי ליבה ובניהם:
  1. מדיניות מול הפלסטינים
  2. חוק הגיוס ויחס לחברה החרדית
  3. מדיניות כלכלית
  4. הרכבת קואליציה עם הליכוד
הנושא היחיד שבו החברים בכחול לבן מסכימים עליו הוא הרוטציה המשונה שתשים את לפיד על כיסא ראש הממשלה למשך שנתיים במידה וירכיבו את הקואליציה שתחזיק תחת לפיד וגנץ.

מהמצב בסקרים, ניתן להבין כי האפשרויות הבאות הן הכי סבירות בהתאמה:
  • ממשלת ימין (מפלגות הימין עם מעל ל60 מנדטים)
  • ממשלת אחדות (ליכוד - כחול לבן)
  • ממשלת כחול לבן, עבודה, מרץ, כחלון, ותמיכה ערבית חלקית בקואליציה.
מערכת הבחירות תתמקד בנושא העסקה האמריקאית וחקירות רוה"מ.
לא יהיה מוגזם לנחש שבליכוד ינסו למשוך לנושא השמאל-ערבים שגנץ ולפיד לא מתנגדים לו
בימין החדש יתקפו את הליכוד על העסקה האמריקאית,
בבית היהודי יתקפו את הימין החדש על כל נושא דתי- מדיני
ובכחול לבן ילכו על החקירות והרוח החדשה שהייחוד מייצג בניגוד לליכוד המיושן.




יום רביעי, 30 בינואר 2019

אפקט גנץ - חלומות על קואליציה

אמש בני גנץ נשא את נאום הבחירות הראשון שלו.
בנאום זה, אשר בוצע תחת הפקה מושקעת ונוסח בצורה מרשימה ביותר, הוא הצהיר על עמדותיו הפוליטית והמדיניות.
בין היתר גנץ העלה את הנקודות האלו:

בנושא המדיני:

  • שמירת ירושלים מאוחדת
  • חתירה להסכם שלום עם הפלסטינים
בנושא הבטחוני:
  • טיפול באיום האיראני
  • הפסקת העברת הכסף הקטארי לחמאס
  • לקיחת יוזמה ותקיפות מול החמאס
  • טיפול בשלוחות איראן בסוריה ובלבנון
  • החזרת העמימות והפסקת השוק התקשרותי בנושאי ביטחון ברמה הטקטית.
פוליטיקה:
  • ממלכתיות
  • הפסקת התנשאות השלטון על מוסדות שלטון החוק (מערכת המשפט, המשטרה וביקורת משרדי הממשלה)
  • אחדות העם
  • כבוד הדדי במערכת הפוליטית

יש שאומרים כי יש דמיון בהרבה מהנקודות בין גנץ למצע המפלגתי של יאיר לפיד - בעיקר בנושא הפוליטי והמדיני.
על כן, הוא התחזק בסקרים של היום שלאחר הנאום - על חשבון יאיר לפיד ומפלגת העבודה בעיקר.
מניתוח הסקרים של ע"י טל שלו עולות טענות כי קיים "תרחיש שיביא לו ניצחון".  האומנם?

התרחיש עליו מדובר הוא בו גנץ ולפיד מתאחדים ומצרפים אליהם  את גבי אשכנזי.

בתרחיש זה האיחוד הנ"ל מניב 33 מנדטים, אך האם גם מהפך גושי והפסד הליכוד?

חלומות על קואליציה


בסקירה קצרה נראה כי ניצחון במצב שכזה לא יכול להתקיים ולו מהסיבות הבאות:

  • המפלגות החרדיות לעולם לא ישבו עם יאיר לפיד בקואליציה - בוודאי שלא לאחר בחירות 2013 בהן הוא שריין את נתניהו יחד עם האח (בנט) מהבית היהודי בברית אחים.
  • המפלגות הערביות לא יכולות לתמוך לאורך זמן מחוץ לממשלה בקואליציה כלשהיא.
  • מפלגות הימין ההומוגניות (ליכוד, הבית היהודי-תקומה והימין החדש) ימנעו מהצטרפות בכל מחיר לקואליציה הכוללת את מרצ ו\או את מפלגת העבודה.
בניסיון להרכיב לגנץ קואליציה אחרי חיבור בלתי אפשרי (יאיר לפיד ואבי גבאי יוותרו על המקום הראשון?) הקואליציה תראה כך:
  1. חוסן לישראל + יש עתיד + גבי אשכנזי (33)
  2. העבודה (6)
  3. כולנו בראשות כחלון (5)
  4. גשר בראשות אורלי לוי - אבוקסיס (4)
  5. מרצ (5)
מחמשת המפלגות הנ"ל יוצא כי יש בסיס שברירי לסיכוי של קואליציית הבייס המכיל 53 מנדטים וצירוף של אחת או יותר מהמפלגות הבאות:
  • ישראל ביתנו -  5
  • הרשימה המשותפת (מבחוץ) - 5
  • תע"ל (מבחוץ) - 5
  • המפלגות החרדיות במקום מר"צ (בואו נהיה הגיוניים) - 11
ושוב, חיבור עם המפלגות החרדיות אינו אפשרי על בסיס קומבינציה המכיל את לפיד, תוספת של 5 מליברמן לא תחזיק את הקואליציה הזו, מה שמשאיר את המפלגות הערביות אשר מזניקות את הסיטואציה לרמות חדשות של דמיון.

נסו רגע אחד לדמיין את משה כחלון, אורלי לוי או אפילו בני גנץ ומשה יעלון יושבים בממשלה הנתמכת ע"י המפלגות הערביות. התרחיש עדיין הגיוני?

כמובן שגשר וכולנו יעדיפו את החיבור המתבקש עם נתניהו - קואליציה ברורה עם 63 מנדטים.

יום שלישי, 29 בינואר 2019

סיכום סקרי מנדטים 29.01.2019

לאחר שכלול ממוצעי סקרי כל כלי החדשות בקבוצות תאריכים, להלן מצב המנדטים לאורך החודש האחרון:



ניתן לראות שמפלגת הליכוד ובראשה נתניהו גדלה על חשבון מפלגת הימין החדש, חוסן לישראל מאבדת מכוחה ונשחקת ככל שריח הניילונים נמוג. ניתן לצפות לירידה נוספת לאחר נאומו של בני גנץ בו הוא צפוי לתקוף את נתניהו.

אפשרות נוספת, בהתאמה לרשימתו והצהרותיו של גנץ, כי מנדטים ממפלגתו יתקבלו ממפלגות "יש עתיד" ו"התנועה" או יזרמו אליהן ע"פ דעת הקהל.

בזירה של ליברמן - מספר המנדטים יציב סביב ה4 - 5 מנדטים והדעיכה המפלגתית שלו תמשך בתחזית הרב שנתית בהתאמה ישירה לרייטניג של ערוץ 9.

מפלגת הרשימה המשותפת מאבדת מחצית מכוחה לאחר הפיצול מתע"ל בראשות אחמד טיבי (6 מנדטים לכל אחת בממוצע).


חלוקה לגושים ע"פ הסקרים האחרונים:






סיכום סקרים הבא: 15 למרץ.


יום חמישי, 17 בינואר 2019

דן חלוץ - כרוניקה של כשלונות

מספר מחשבות על הרמטכ"ל, המנהל והפוליטיקאי - דן חלוץ.

דן חלוץ הרמטכ"ל

בצבא, דן חלוץ עשה היסטוריה והיה לרמטכ"ל הראשון אשר הגיע משורות חיל האוויר. 
כהונתו כרמטכ"ל ה-18 של צה"ל הסתיימה לאחר שהתפטר מתפקידו בחוסר ברירה כשפורסמו תוצאות וועדת וינוגרד אשר הטילה עליו חלק לא מבוטל מהאחריות לכשלונות המלחמה.

התפטרותו של חלוץ הגיעה לאחר תקופה שבה אחז בקרנות המזבח בתירוץ שעליו להכין את הצבא לעימות עתידי, בהמלצת "מר ביטחון" עמיר פרץ. במילים אחרות, חלוץ ביקש להראות כי הוא מסוגל לאכזב את המערכת הביטחונית בשנית.


בנאום הפרישה שלו, במקום להיות ממלכתי ולקבל עליו אחריות - הרי הוא הודיע על התפטרותו, חלוץ בחר לסיים את הקריירה הצבאית שלו במילים: הכי כואב לטייס כאשר מספר 2 שלו יורה לו בגב.
כל ניסיון להוציא ממנו הסבר למשפט הבכייני נענה בשלילה. 

את כשלונו של חלוץ כרמטכ"ל במלחמת לבנון השניה, ניתן לסכם בפסקה הבאה הלקוחה מהדו"ח הסופי של ועדת וינוגרד:

חוסר האמון בין המטכ"ל ובין הפיקוד הגיע לרמות גבוהות, שהשפיעו על היעילות של ניהול המלחמה. היא החלישה את תפקודו של אלוף פיקוד צפון וגרמה מעורבות יתר של המטכ"ל בתחום אחריותו של פיקוד צפון. רק בסופה של המלחמה, ערב היציאה ל"שינוי כיוון 11 ,"נשלח סגן הרמטכ"ל כ"נציג הרמטכ"ל" לפיקוד. בפועל, מהלך זה לא השפיע, לטוב או לרע, על ניהול המלחמה. מכל מקום, המציאות שהביאה לצורך לנקוט בצעד זה הייתה חמורה ובעלת השפעה שלילית על ניהול המלחמה. היה צורך לזהות את הבעיה ולעשות להסדרתה בשלבים קודמים יותר של הלחימה


דן חלוץ המנהל

לאחר שפשט את מדיו, התמנה חלוץ למנכ"ל "קמור מוטורס" (נרכשה ב2011 ע"י קבוצת דלק), יבואנית ב־מ־וו. תחת ניצוחו של חלוץ, רווחי החברה הצטמקו ב־72 אחוז – ל־6.5 מיליון שקל בתוך שנה בלבד. לאחר שנתיים חלוץ כבר הפסיד לחברה 6.5 מיליון שקלים.

בנוסף, חלוץ שימש כיו"ר חברת "סטרלינג", המתמחה בפיתוח ושיווק מערכות לתקשורת לוויינים. תחת חסותו, גדלו הפסדי החברה מ־11 מיליון שקלים ל־59 מיליון שקלים, החברה קיבלה הערת "עסק חי" מרואי החשבון (חשש לקריסה בתוך שנה). בסופו של דבר החברה נסגרה. 

בין השנים 2013 - 2016 כיהן חלוץ כיו"ר חברת "ג'ובוקיט החזקות" במהלך כהונתו, החברה איבדה כ 70 אחוזים משוויה.

מניית ג'ובוקיט החזקות בין השנים 2013 - 2016

חיפוש שמות החברות הנזכרות לעיל' באתרו האישי של חלוץ לא יניב תוצאות.

דן חלוץ הפוליטיקאי

ב-2 בדצמבר 2010 בעקבות סדרת פגישות עם יו"ר קדימה ציפי לבני,  התפקד חלוץ למפלגת קדימה, אך לפני הבחירות המקדימות לבחירת יושב ראש קדימה ב-27 במרץ 2012, בגד בליבני והודיע על תמיכתו בשאול מופז - אשר ניצחונו הוביל לפיצול המפלגה ועזיבת ציפי ליבני ל"תנועה".
חלוץ, שתמך ונתקע עם מופז הבין שמפלגה המפוארת אליה הצטרף נמחקת.
ב-7 ביולי 2012 הודיע חלוץ על פרישתו מקדימה "על רקע המחלוקת בעניין גיוסם לצה"ל של חרדים וערבים".
איזו מין מחלקות הייתה יכולה להיות לו עם שאול מופז? ככל הנראה מדובר באופורטוניזם פוליטי ולא יותר.

לא נכון להטיל על חלוץ את האשמה בהתפוררות "קדימה", אבל בהסתכלות בדיעבד, קשה להתעלם מהבחירות השגויות שלו והשפעתן על המפלגה.

כל שנותר הוא לאחל לחלוץ הזדקנות שלווה ושבמחילה מכבודו, יעסוק בנושאים קצת פחות הרי גורל אשר מביאים להפסדים במליונים.

יום חמישי, 22 בנובמבר 2018

הקרב על משרד החוץ

מאז הודעתו של נתניהו כי ישמור לעצמו את תפקיד שר הביטחון ויוותר על תיק החוץ החלה תחרות לא סמויה בכלל על התפקיד הנחשק.
כל המתמודדים יודעים כי התפקיד לא רק יסמן אותם כראויים לתפקידי מפתח בממשלה הבאה, אלא גם כבעלי פוטנציאל לרשת את נתניהו כיושבי ראש סיעת הליכוד.

ציפי חוטובלי
חוטובלי מסומנת כבעלת פוטנציאל גבוה לתפקיד כיוון שכיהנה במשרד כסגנית שר תחת נתניהו עצמו וניהלה את המשרד בפועל לאורך הממשלה הנוכחית.
כמו כן נתניהו ירגיש בנוח למנות אותה לתפקיד מאחר ואינה מאיימת עליו בקרב על ראשות הליכוד מצד אחד ומינויה לשרת החוץ ייתפס כצעד שקול אשר לא יטלטל את הממשלה מצד שני.

ישראל כץ
כץ, המכהן כיום כשר התחבורה רואה במשרד החוץ כהזדמנות לשבור את תקרת הזכוכית ולסמן את עצמו כראוי לקבל תיק מרכזי בממשלה הבאה. כץ, אשר כיהן עד היום במשרדים זוטרים יחסית מיתג את עצמו כ"מר תחבורה" לאחר הכהונה הארוכה שלו במשרד מאז נכנס למשרד ב2009.
כץ מקפיד לשמור את עצמו בצל נתניהו ולא להתבלט יתר על המידה מחשש כי ראש הממשלה יראה בו איום.

גלעד ארדן
ארדן, לאחר ביצוע שורה ארוכה של תפקידים בניהם משרד הפנים, המשרד לבטחון פנים והשר לנושאים אסטרטגיים,
מרגיש בשל וכמועמד טבעי לתפקיד הנחשק.
אם זאת, נתניהו עלול שלא למנות אותו מאחר וארדן מסומן כראוי באופן יחסי לרשת אותו בעיני מתפקדי המפלגה וכזכור, נתניהו אוהב את חברי מפלגתו חלשים כשזה מגיע להנהגת המפלגה.

יובל שטייניץ
להערכתנו, שטייניץ הינו המועמד המושלם לתפקיד מבחינת נתניהו.
מצד אחד אינו מאיים עליו כלל כמעמד לראשות המפלגה ומצד שני המשרד נתפס כמתאים למידותיו ולרקורד שלו.
מה גם ששליפתו ממשרד האנרגיה לא תטלטל את הממשלה יותר מידי.

יואב גלנט
לאחר הכרזתו כי אינו פוסל מעבר לליכוד, עולה החשד כי גלנט מעוניין בתפקיד שר הביטחון בממשלה הבאה.
גלנט יודע כי הסיכוי שלו לקבל את התפקיד נמוך כל עוד הוא מספר 2 במפלגת כולנו, מפלגה עם פוטנציאל לשמונה מנדטים לכל היותר, במיוחד כשנפתלי בנט יבקש לעצמו את התפקיד ונתניהו לא יוכל לתת את התיק למלגה מחוץ לליכוד ולתת לבנט לעבור על כך בשתיקה.
לכן, גלנט עלול לדלג לליכוד, לשרת כשר חוץ נוח לנתניהו עד לסוף הקדנציה ולסמן את עצמו כשר הביטחון הבא.

צחי הנגבי
כן כן. האיש שרק לאחרונה לא הצליח לשלוט בפיו. מידת האמון של ראש הממשלה בשר לשיתוף פעולה אזורי היא גבוהה וניתן לומר שהוא לא נדחה על הסף אם וכאשר נתניהו לא ירצה למנות אף אחד מהמועמדים אלא להשאיר את הדברים כפי שהם כיום מצד אחד ובלית ברירה לא להשאיר את התיק אצלו באופן רשמי מצד שני.



מועמדים נוספים בעלי סיכוי לא ריאלי:

מירי רגב - הצהירה כי היא מעוניינת להישאר במשרדה.
בנוסף מינויה לתפקיד זה יצייר את נתניהו כפחות מנהיג ויותר פוליטיקאי.

יאיר לפיד - לאחר שתקף את מדיניות נתניהו נראה כי רק סבב בחירות יכול להכניס אותו לממשלה.

נפתלי בנט - הצהיר שישאר כשר החינוך ולא יבוא בדרישות נוספות.
לאחר האולטימטום שהתמסמס, בנט כנראה ישמור על פרופיל נמוך מול ראש הממשלה עד לבחירות.
עם זאת, אם בדיעבד בנט היה דורש את תיק החוץ במקום הביטחון, סביר כי הוא כיום בתפקיד זה ומסמן את עצמו כראוי לתפקיד שר הביטחון לאחר הבחירות.

סקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה:

סקר מתפקדים לרשימת הליכוד לכנסת:

סקר מתפקדים לראשות הליכוד:






כל הקואליציות על השולחן

לאחר סיום סבב הבחירות לכנסת ה - 22, נראה שמפלגת הליכוד בראשות נתניהו קרובה מאי פעם לאבד את השלטון או לכל הפחות את הבלעדיות על הרכבת הקואל...