יום חמישי, 23 בינואר 2020

נעמה יששכר ופופוליזם - דעה לא פופולרית

לאחרונה פורסם כי במטרה לקדם את שחרורה של נעמה יששכר מהכלא הרוסי, ישראל החלה במתן חבילת מחוות וויתורים  לממשל ברוסיה.
להלן חלק מההישגים שולדימיר פוטין צפוי לחזור עימם לארצו לאחר הביקור בישראל במהלך פורום השואה העולמי:

  • העברת הבעלות על חצר אלכסנדר וחצר אליזבטה  שבירושלים לידי הממשל הרוסי
  • מתן הקלות לאזרחים רוסים להיכנס בשערי המדינה בנתב"ג
  • שינוי נתיב הרכבת הקלה בי-ם, כך שיורחק מהכנסיה הרוסית בעין כרם
  • אימוץ הגישה הרוסית להיקף ומידת אחריות העם הפולני בשואת אירופה
  • וויתור על מתן זכויות אימוץ לקהילה הגאה כחלק מהסכם אימוץ הדדי בין המדינות
העברת בעלות על שטחים בבירה לידי ממשלות זרות בתמורה לשחרור מוקדם של אזרחים תמימים היא לא יותר מתשלום פרוטקשן. מה ימנע מהממשל הרוסי לעצור אזרחים נוספים ולדרוש שטחים נוספים בתמורה לשחרורם?
מדוע שחרור אסירים מול חמאס מעודד טרור מצד אחד אך כשמדובר ברוסיה, מדינה כוחנית בעלת אינטרסים אשר ללא ספק מעוניינת להשפיע ומתערבת בפועל בתהליכים פנימיים במדינות זרות  הרעיון שבו תגמול על מאסר אזרחים תמימים הכניעה המבישה מקבלת חותמת הכשר?

ההשלכות של שלל הוויתורים, אשר רובן לא היו הכרחיות והיה ניתן להימנע מהן בקלות, מעבר להשפלה והזניית שטחי הבירה, הן על יחסי החוץ של ישראל ופולין בנושא רגיש גם כך והתערבות כוחנית בריבונות המוניציפלית של עיריית ירושלים בשטחה.

נניח כי הוויתורים הינם הכרחיים לשחרורה של נעמה.
האם הם עדיין היו כדאיים במקרה שכזה? הרי מדובר במאסר עם תאריך תפוגה של שבע וחצי שנים ולא בדיני נפשות.
בנוסף, כשמניחים בצד את השימוש הציני של המשטר הרוסי בנעמה והנפנוף הילדותי בתשעה וחצי הגרמים, שומו שמיים, של שאריות הסם שנמצאו בכבודה שלה, האם אין לה אחריות כלל למצב אליו היא נקלעה?
מדוע מדינה שלמה צריכה להתעסק בשחרורה בזמן שחיילי צה"ל ואזרחי ישראל מוחזקים בשבי החמאס ללא צפי לחזרתם?

שבע וחצי שנים בתמורה להפקרת שטחים בירושלים. נעמה יששכר.


הסערה הציבורית והתקשורתית סביב הנושא הספיקה להזיז את ראש הממשלה ולפעול בצורה הכי פופוליסטית שניתן ולזמן את אימא של נעמה לפגישה עם פוטין, במחשבה כי הטיפול בנושא יועיל לו בבחירות שבפתח.

טוב היה אם במקום לוותר ולצ'פר את הפדרציה הרוסית בשלל מחוות הנוגדות את האינטרס הישראלי, הייתה הממשלה פועלת באופן שקט ויעיל, מסתפקת בהצהרה על העוול שנעשה לנעמה ופועלת לשחרורה ללא מחוות ובאמצעות פעילות חוץ מכובדת מחוץ לאור הזרקורים.

נתניהו נהנה לשחרר מחוות מול פוטין כיוון שהנושא מציב אותו במקום היוקרתי באותו החדר עם נשיא המדינה השניה בחוזקה בעולם אשר נתפס כאדם הכי חזק וכוחני בפוליטיקה העולמית. מצד שני, גם נתניהו עצמו נע באי נוחות במחשבה על שלל ההפסדים והפינוקים ששילם לפוטין בשם הפופוליזם.

מה לעשות, נעבעך, כשהכיסא רועד בתקופת בחירות ובכלל, נתניהו מוכן לעשות וויתורים כנגד הערכים הבסיסיים שלו.
הוא עשה זאת בעבר בעסקת שליט תמורת 1,027 טרוריסטים שהביאו להרג עשרה אזרחים וחיילים, נכון לכתיבת שורות אלו, הוא עושה זאת כעת מול ולדימיר פוטין (העברת שטחים בירושלים לידיים זרות כנגד 7.5 שנות חופש של אזרח אחד?) וכנראה יעשה זאת שוב כשיהיה צורך לחזק את מעמדו הפוליטי.

אף מילה עליהם. אברה, אורון והדר.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

בתוך הראש של צ'אק

"נתניהו איבד את דרכו בכך שהעדיף את הישרדותו הפוליטית על פני האינטרסים של ישראל", נאם היום שומר בסנאט. "בצומת קריטי זו, אני מא...